מצודות על שמואל ב טו יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מצודות על שמואל בפרק ט"ו • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יד • טו • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • לא • לב • לג • לד • לז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל ב ט"ו, י"ד:

וַיֹּ֣אמֶר דָּ֠וִ֠ד לְכׇל־עֲבָדָ֨יו אֲשֶׁר־אִתּ֤וֹ בִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ ק֣וּמוּ וְנִבְרָ֔חָה כִּ֛י לֹא־תִֽהְיֶה־לָּ֥נוּ פְלֵיטָ֖ה מִפְּנֵ֣י אַבְשָׁלֹ֑ם מַהֲר֣וּ לָלֶ֗כֶת פֶּן־יְמַהֵ֤ר וְהִשִּׂגָ֙נוּ֙ וְהִדִּ֤יחַ עָלֵ֙ינוּ֙ אֶת־הָ֣רָעָ֔ה וְהִכָּ֥ה הָעִ֖יר לְפִי־חָֽרֶב׃


 

מצודת דוד

"כי לא תהיה וגו'" - כי רב העם אשר אתו ואי אפשר להנצל מפניו במעוז העיר

"והשגנו" - עודנו בתוך העיר ובעבורינו ידיח הרעה על כל בני העיר ואת כולם יכה 

מצודת ציון

"פליטה" - הצלה כמו (לקמן כב ב) ומפלטי לי

"והדיח" - מלשון דחיה