מצודות על שמואל א יב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על שמואל אפרק י"ב • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל א י"ב, ב':

וְעַתָּ֞ה הִנֵּ֥ה הַמֶּ֣לֶךְ ׀ מִתְהַלֵּ֣ךְ לִפְנֵיכֶ֗ם וַֽאֲנִי֙ זָקַ֣נְתִּי וָשַׂ֔בְתִּי וּבָנַ֖י הִנָּ֣ם אִתְּכֶ֑ם וַֽאֲנִי֙ הִתְהַלַּ֣כְתִּי לִפְנֵיכֶ֔ם מִנְּעֻרַ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃


 

מצודת ציון

"ושבתי" - השיבה הוא יותר מהזקנה

"הנם" - הנה הם 

מצודת דוד

"ואני התהלכתי" - רצה לומר ועוד הלא הייתי מתהלך לפניכם מעיר לעיר לשפוט אתכם ולא יום ולא יומים כי אם מנעורי עד היום הזה ואם כן כולכם מכירים ויודעים אותי אשר לא כן אנכי הולך בתחבולות וערמומית

"ועתה" - אבל עתה הואיל והמלך מתהלך לפניכם והוחזק במלוכה ואם כן מי הוא אשר יערב לבו להעבירו ממלכותו וגם אני זקנתי וכחי תש להחזיק עוד בממשלה ובני הלא המה אתכם נכונים לעבודת המלך וחפצים בו כמותכם ואם כן שוב אין מקום לומר שרוח אחרת אתי ולזה אדבר עתה דברי