מצודות על שמואל א טו
<< · מצודות על שמואל א · טו · >>
פסוק א
מצודת דוד
"אותי שלח וגו'" - רצה לומר והנך רואה שנתקיים הדבר ודבר ה' בפי אמת ולזה שמע לקול דברי ה' אשר אומר לך ולא תפקפק בדברי על היותו דבר זר להחרים את כל הנמצא לעמלקפסוק ב
מצודת דוד
"אשר שם לו" - כפל הדבר במלות שונות לתוספת ביאור
"פקדתי" - זוכר אני את אשר עשה עמלק לישראל
מצודת ציון
"פקדתי" - ענין זכרון
"שם" - מלשון שימהפסוק ג
מצודת דוד
"עתה וגו'" - רצה לומר מאז הכיתם ולא החרמתם עתה לך והחרימם מכל ומכל
מצודת ציון
"והחרמתם" - ענין כליון וכריתה
"מעולל" - הוא הרך בשנים כמו (ישעיהו סה כ)עול ימים והוא גדול מן היונקפסוק ד
מצודת ציון
"וישמע" - ענין אסיפה הבאה בשמיעת קול המאסף וכן (ירמיהו נ כט)השמיעו אל בבל רבים
"ויפקדם" - ענין מנין ומספר
"בטלאים" - שם מקום כמו (יהושע טו כד)זיף וטלם ובעלות ורבותינו ז"ל אמרו (יומא כב ב)בטלאים ממש לפי שאסור למנות את ישראל לגלגולת ומנאם בטלאים וכל אחד לקח טלה מעדר שאול והחזירו למקום מיוחד ומנו הטלאים וידעו מספר בני ישראל
"רגלי" - הולכי רגל לא רוכביםפסוק ה
מצודת ציון
"וירב" - מלשון מריבה ומלחמהפסוק ו
מצודת דוד
"עשיתה חסד" - על יתרו יאמר והחסד הוא מה שיעץ להעמיד שופטים שהיה טובה לכל ישראל להקל עליהם מלעמוד על משה מבקר עד ערב
"לכו סורו" - הפרדו מעם עמלק כי פן אוסיפך עמו בעת אחרימם היות בעת כזאת אי אפשר להבחין ולהזהר
מצודת ציון
"הקיני" - משפחת הקיני מבני חובב חותן משה
"אסיפך" - ענין כליוןפסוק ז
מצודת דוד
"בואך" - עד אשר תבוא לשור וכאלו מדבר מול האדם המכיר המקוםפסוק ח
מצודת ציון
"ויתפש" - ענין אחיזהפסוק ט
מצודת דוד
"ויחמול" - חסים היו על אגג ועל מבחר הצאן וגו' ועל כל דבר טוב שמצאו שם ולא רצו להחרימם ולא החרימו כי אם המקנה הבזויה
מצודת ציון
"והמשנים" - מלשון שנים רוצה לומר כפולים בבשר ושמנים ודוגמתו (עזרא א י)כפורי זהב משנים ורוצה לומר כפולים
"הכרים" - הכבשים השמנים
"ולא אבו" - ולא רצו
"וכל המלאכה" - המקנה נקראת מלאכה לפי שבו עבודת האדם בעל המקנה ובו יעסוק כמו (בראשית לג יד)לרגל המלאכה
"נמבזה" - בזויה
"ונמס" - רוצה לומר דבר הנשחתפסוק יא
מצודת דוד
"ויזעק" - להתפלל על שאול
"ויחר לשמואל" - דרך הדואג לכעוס על עצמו
"כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים" - כפל הדבר במלות שונות
מצודת ציון
"נחמתי" - ענין הפוך מחשבהפסוק יב
מצודת דוד
"מציב לו יד" - עושה שם לעצמו מקום לחלק הבזה ומשם יסוב וירד הגלגל רצה לומר כל זה הוגד לשמואל
"לקראת שאול" - ללכת לקראת שאול
"בבקר" - מוסב על וישכם
מצודת ציון
"מציב" - ענינו עשיה והעמדה
"יד" - מקוםפסוק יג
מצודת דוד
"ברוך אתה לה' וגו'" - רצה לומר ה' יברך אותך לפי שקיימתי דבר ה' אשר צויתני והזכות הזה באה על ידך
"אל שאול" - כשבא שאול אל הגלגלפסוק יד
מצודת דוד
"ומה קול" - רצה לומר ואם קיימת דבר ה' מה הוא קול הצאן וגו' האם המה מעמלקפסוק טו
מצודת דוד
"ואת היותר" - הדברים שאינם ראוים לזבוח החרמנו
"מעמלקי הביאום" - רצה לומר הן אמת מעמלק הובא ועם כל זה אין רע כי מה שחסו על מבחר הצאן היה למען יזבחום לה' ולא להחזיק לעצמן ולזה לא יכולתי למחות בידם כי אמרו שעוד למצוה יחשבפסוק טז
מצודת דוד
"הרף" - רצה לומר עזוב דבריך וחדל מהם ואגידה לך וגו'
מצודת ציון
"הרף" - מלשון רפיוןפסוק יז
מצודת דוד
"אם קטן אתה בעינך" - אף אם בעיני עצמך נחשב אתה לקטן מכל מקום הלא אתה הראש המולך על כל שבטי ישראל ולא זו בלבד שהם המליכו אותך אלא שגם ה' משחך למלך ואם כן ידך תקיפה עליהם ומדוע אם כן לא מחית בידםפסוק יח
מצודת דוד
"וישלחך" - הלא ה' שלחך בדרך הזה וצוך להחרימםפסוק כ
מצודת דוד
"ואביא" - רצה לומר עם שלא הרגתיו מכל מקום לא שלחתיו לנפשו רק הביאותיו והנה בידי להרגו בכל עת
"אשר שמעתי" - רצה לומר לא כאשר תאמר אתה כי אשר שמעתי בקול וגו'פסוק כא
מצודת דוד
"ויקח העם" - ואף מהשלל לא לקחתי אני מאומה כי אם העם לקחו וזה לכונה טובה לזבוח לה'
מצודת ציון
"ראשית החרם" - מיטב מדבר הנחרם כמו (עמוס ו ו)וראשית שמנים ימשחופסוק כב
מצודת דוד
"החפץ לה'" - וכי רצון ה' בעולות דומה הוא כרצונו לשמוע בקולו הלא לא כן הדבר כי הנה לשמוע בקולו טוב בעיניו יותר מזבח ולהקשיב דברו טובה לפניו מחלב אילים וכפל הדבר במלות שונות
מצודת ציון
"החפץ" - ענין רצון
"להקשיב" - לשמועפסוק כג
מצודת דוד
"יען" - לזאת יען מאסת וגו'
"כי חטאת קסם מרי" - החטא שיש במעשה הקסם הוא החטא בעצמו שיש בהממרה בדברי ה' כי כמו השואל בקסם מסיר בטחונו מה' כן הממרה בדברו בעבור הסתת או יראת אדם מסיר בזה בטחונו מה'
"ואון ותרפים הפצר" - רצה לומר דבר התוהו והשקר שיש בתרפים דבר התוהו ההיא בעצמה יש בהמרבה דברים כי כמו שאף הרבה מן התרפים תוהו המה ואת כולם ישא הרוח כן מרבית דברים לא צודקים לתוהו נחשבו עם רבוים ולפי שנאמר בשאול (לקמן כח ג) שהסיר את האובות ואת הידעונים אמר לו הנה נכשלת בדומה לקוסם ולעושה התרפים כי המרי בדבר ה' מיראת העם ידמה לקוסם וההפצר בדברים לא יועיל בם ידמה לעושה התרפים
מצודת ציון
"ואון" - ענין דבר תוהו ושקר כמו (זכריה י ב)התרפים דברו און
"ותרפים" - הוי"ו יתירה כמו (תהלים עו ז)נרדם ורכב
"הפצר" - ענין רבוי הדברים כמו (בראשית יט ג) ויפצר בם
"יען" - בעבורפסוק כד
מצודת דוד
"כי יראתי" - ועל ידי זה חטאתי להמרות פי ה' ונמשך מזה לסתור גם דבריך
"ואת דבריך" - במה שאני מרבה דברים לסתור מאמריך ולומר אשר שמעתי וגו'פסוק כה
מצודת דוד
"ועתה" - הואיל ואני מודה שחטאתי גם לך לזה מחול חטאתי ושוב עמי וגו'
מצודת ציון
"שא" - ענין מחילהפסוק כו
מצודת דוד
"וימאסך ה'" - ואם ה' מאס בך איך אשוב עמךפסוק כז
מצודת דוד
"ללכת" - מעם שאול
"ויחזק" - שאול אחז בכנף מעיל שמואל למנעו מללכת מעמו ובהאחזו בו נקרע הכנף
מצודת ציון
"בכנף" - בקצה שפולי המעיל כמו (לקמן כד ד) ויכרת את כנף המעילפסוק כח
מצודת דוד
"לרעך" - זהו דוד
"קרע ה'" - הקריעה ההיא היא לסימן שכבר קרע ה' וגו'פסוק כט
מצודת דוד
"וגם נצח ישראל" - רצה לומר כבר אבדת המלוכה כי כבר נתנה לאחר וגם לא ישקר מהבטחתו וגם לא ינחם לאחר זמן כי לא אדם הוא להנחם (ורצה לומר מפאת עצמו אין בו שינוי להנחם אבל השינוי בא מפאת המקבל ולזה נאמר בשאול נחמתי כי המלכתי וגו')
מצודת ציון
"נצח" - ענין חוזק התגברות כמו (איכה ג יח)אבד נצחי ועל המקום יאמר שהוא חוזקן של ישראל
"ינחם" - ענין הפוך מחשבהפסוק ל
מצודת דוד
"ויאמר חטאתי" - רצה לומר אף כי חטאתי עם כל זאת מהראוי הוא שעתה בהיותך פה תכבדני נגד וגו'פסוק לב
מצודת דוד
"אכן" - באמת סר אלי מרירות המות
"מעדנות" - קשור בשלשלאות
מצודת ציון
"מעדנות" - ענין קשור כמו (איוב לח לא) התקשר מעדנות כימה
"אכן" - באמתפסוק לג
מצודת דוד
"מנשים" - מעין הנשים ההן ודומה להן תהיה אמך שכולה ממך
"כאשר שכלה" - כשהרגת האנשים עם בניהם היו הנשים שכולות מבעליהן ומבניהן
מצודת ציון
"שכלה" - מי שבניו מתים קרוי שכול כמו (בראשית כז מה)למה אשכל
"וישסף" - תרגומו ופשח והוא הבקיעה לשנים כמו (איכה ג יא)ויפשחני ובדברי רבותינו ז"ל (בבא בתרא נד א)מאן דפשח דקלאפסוק לה
מצודת דוד
"כי התאבל" - רצה לומר לפי שעם שהיה מתאבל על שאול עם כל זאת נחם ה' וגו' ולא חש על אבלותו לזה נעצב מאוד ולא בא עוד לפני שאול (אבל שאול בא לפני שמואל כמו שנאמר לקמן יט)
מצודת ציון
"יסף" - מלשון הוספה
<< · מצודות על שמואל א · טו · >>