מצודות על שמואל א ג
<< · מצודות על שמואל א · ג · >>
פסוק א
מצודת דוד
"אין חזון נפרץ" - כאילו הנבואה גדורה לבל תצא ולא נפרץ גדרה
"ודבר ה'" - דברי הנבואה היה בימים ההם דבר יקר מאוד יותר מבשאר הימים
"לפני עלי" - רצה לומר שהיה זריז בעבודת ה' לעשותה לפני עלי וקודם לו כי מתחלה הורהו עלי עבודת ה' ואחר זמן נתחזק מאליו ולבסוף נתעלה יותר עד שזכה לנבואה
מצודת ציון
"יקר" - חשוב כמו (לקמן כו כא) יקרה נפשי
"חזון" - נבואה
"נפרץ" - מלשון פרצהפסוק ב
מצודת דוד
"לא יוכל לראות" - כאשר מקודם וכפל הדבר לתוספת ביאור
"החלו כהות" - התחילו להיות כהות וחשוכות
"במקומו" - במקום שהכהנים שוכבים לפנים מן הלוים
"ביום ההוא" - ביום בא איש האלהים אל עלי
מצודת ציון
"החלו" - התחילו
"כהות" - חשוכות כמו (ויקרא יג ו)והנה כההפסוק ג
מצודת דוד
"בהיכל ה'" - זה קדש הקדשים כאשר מפרש אשר שם ארון אלהים ומוסב הוא למקרא שלאחריו לומר שקול הקריאה היה בהיכל ה' וגו'
"ושמואל שוכב" - במקום אשר הלוים שוכבים
"טרם יכבה" - עדיין לא כבה אף נר אחד מנרות המנורהפסוק ד
מצודת ציון
"הנני" - הנה אניפסוק ה
מצודת דוד
"כי קראת לי" - כי חשב שעלי קראופסוק ז
מצודת דוד
"וטרם יגלה" - עד הנה עדיין לא נגלה אליו ה' לדבר בו
"טרם ידע" - עדיין לא ידע חכמת אלהות בהיותו עודנו נער כי אם ידע היה אם כן מכיר קול נבואה
מצודת ציון
"טרם" - עדיין לא כמו (שמות י ז)הטרם תדעפסוק ח
מצודת דוד
"בשלישית" - בפעם שלישית
מצודת ציון
"ויבן" - מלשון בינהפסוק ט
מצודת דוד
"אם יקרא" - אם יוסיף לקרוא עודפסוק יא
מצודת דוד
"תצלינה שתי אזניו" - ירעדו אזניו מגודל החרדה והכונה היא על לקיחת הארון
מצודת ציון
"תצלינה" - ענין תנועה ורעדה כמו (חבקוק ג טז)לקול צללו שפתיפסוק יב
מצודת דוד
"החל וכלה" - אז בעת לקיחת הארון יתחיל הפורעניות כי ימותו שני בניו במלחמה ההיא וכן אכלה לקיים כל דברי הנבואה
"אקים" - אתחיל לקיים דברי איש האלהים אשר דבר בשם ה'פסוק יג
מצודת דוד
"ולא כהה בם" - רצה לומר אף בשמוע דברי איש האלהים עם כל זאת לא חש ולא גער בבניו להכהות מראות פניהם לביישם ברבים
"בעון" - בעבור העון אשר יודע הוא מה שבניו מקילים ובוזים כבודי ולא מיחה בהם כראוי ומלת להם היא תקון סופרים והרי הוא כאלו נאמר לי או רצה לומר שאת עצמם מקללים ברוע מעשיהם כי ענוש יענשו והקללה תבא עליהם
"והגדתי לו" - רצה לומר הלא מאז הגדתי לו על ידי איש אלהים שאשפוט את ביתו
מצודת ציון
"מקללים" - ענין בזיון כמו (מלכים-א ב ח) קללה נמרצת או הוא מלשון קללה ממש
"כהה" - ענין חושךפסוק יד
מצודת דוד
"עד עולם" - העון הזה שמור להם עד עולם לזרעם אחריהם לקיים בהם ככל דברי הנבואה
"בזבח ובמנחה" - כי אין קטיגור נעשה סניגור על כי חטאם היה בדבר הקרבנות אולם בתשובה יכופר עוןפסוק טו
מצודת דוד
"ויפתח" - פתח הדלתות כמנהגו ולא הלך להגיד הנבואה לעלי כי פחד ממנו לבשרו בשורה קשה
מצודת ציון
"המראה" - מראה הנבואהפסוק יז
מצודת דוד
"כה יעשה לך אלהים" - גזם ולא אמר וכדומה לזה נמצא הרבה במקרא והרי הוא כאומר רעה כזאת וכזאת יעשה לך אלהים ועוד כזאת יוסיף לך רעה אם תכחד ממני אפילו דבר אחד מכל דבר ה'
"מה הדבר" - רצה לומר אין ספק שה' קרא לך עוד לזאת אשאלך מה דבר בך ואל תמנע מלהגיד לי
מצודת ציון
"תכחד" - ענין מניעה והעלמה כמו (בראשית מז יח)לא נכחד מאדוניפסוק יח
מצודת דוד
"ה' הוא" - רצה לומר הלא הוא ה' והכל שלו ויעשה הטוב בעיניו כי מי יוכל לומר לו מה תעשה
"ולא כחד" - אפילו דבר אחדפסוק יט
מצודת דוד
"ולא הפיל וגו'" - רצה לומר אפילו דבריו שאמר בעצמו לא בנבואה לא בטל אותם המקום להיות נופלים בארץ לבל יתקיימו (ואמר במשל מהזורק דבר מה ולא יחטיא לנפול בארץ)
"ויגדל" - בחכמה ויראת ה'פסוק כ
מצודת דוד
"כי נאמן שמואל" - כי לפעמים אף אם באה הנבואה למי היא חוזרת ונפסקת אבל שמואל היה מוחזק לנביא המתקיים
מצודת ציון
"נאמן" - מתקיים כמו (לעיל ב לה) בית נאמןפסוק כא
מצודת דוד
"בדבר ה'" - רצה לומר לא שראה שום מראה כי אם נגלה אליו בדבריו וקולו אשר שמע
"כי נגלה" - והסבה היתה על שנגלה ה' אל שמואל ובעבורו בא לעולם שפע הנבואה וחלה גם על יתר בני הנביאים
"ויסף כו'" - רצה לומר עם שלפני זה היה דבר ה' יקר אבל לאחר זה הוסיף ה' להראה בשלה גם לשאר בני הנביאים
<< · מצודות על שמואל א · ג · >>