מצודות על נחמיה יג יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על נחמיהפרק י"ג • פסוק י"ט | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


נחמיה י"ג, י"ט:

וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר צָֽלְﬞלוּ֩ שַׁעֲרֵ֨י יְרוּשָׁלַ֜͏ִם לִפְנֵ֣י הַשַּׁבָּ֗ת וָאֹֽמְרָה֙ וַיִּסָּגְר֣וּ הַדְּלָת֔וֹת וָאֹ֣מְרָ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִפְתָּח֔וּם עַ֖ד אַחַ֣ר הַשַּׁבָּ֑ת וּמִנְּעָרַ֗י הֶֽעֱמַ֙דְתִּי֙ עַל־הַשְּׁעָרִ֔ים לֹא־יָב֥וֹא מַשָּׂ֖א בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃


 

מצודת דוד

"כאשר צללו" - כאשר האריכו צללי השערים והוא לפנות הערב כי אז החמה בשפולי הרקיע ומתארך אז צל כל דבר

"ויסגרו" - לבל יבואו הצורים עם דבר ממכרם

"לא יבוא" - למען לא יבוא משא של כל ממכר בשבת דרך פתחים קטנים שהיו שם 

מצודת ציון

"צללו" - מלשון צל