מצודות על מלכים א ב כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מצודות על מלכים אפרק ב' • פסוק כ"ב | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יח • יט • כ • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • מ • מב • מג • מד • מה • מו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלכים א ב', כ"ב:

וַיַּ֩עַן֩ הַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה וַיֹּ֣אמֶר לְאִמּ֗וֹ וְלָמָה֩ אַ֨תְּ שֹׁאֶ֜לֶת אֶת־אֲבִישַׁ֤ג הַשֻּֽׁנַמִּית֙ לַאֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ וְשַֽׁאֲלִי־לוֹ֙ אֶת־הַמְּלוּכָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא אָחִ֖י הַגָּד֣וֹל מִמֶּ֑נִּי וְלוֹ֙ וּלְאֶבְיָתָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וּלְיוֹאָ֖ב בֶּן־צְרוּיָֽה׃


 

מצודת דוד

"ולו וגו'" - רצה לומר וכמו שתשאלי לו את הראוי אליו כן שאלי להשיב לאביתר וליואב את הראוי להם היות כי כולם המה בעצה אחת למען יחזיקו בשלהם

"ולמה את שואלת וגו' ושאלי וגו'" - כי שלמה הבין בדבר אשר יבקש תואנה לעורר על המלוכה ולזה אמר בדרך התול ושחוק למה תשאלי דבר המסבב את המלוכה הלא טוב שאלי לו את המלוכה בעצם על כי היות הוא הגדול ממני וכאשר אמר הוא בהקדמת שאלתו