מצודות על ירמיהו כד
<< · מצודות על ירמיהו · כד · >>
פסוק א
מצודת דוד
"ואת החרש ואת המסגר" - הם אומנים ושומרי השערים אשר סגרו אותם בעתם וכן ת"י
"דודאי" - כלים מלאים תאנים היו מזומנים לפני ההיכל
"אחרי הגלות" - חוזר לתחילת המקרא לומר שזה ראה אחר שגלה נ"נ וגו'
"הראני ה'" - במראה הנבואה
מצודת ציון
"דודאי" - שם כלי כעין קדרה וכן כפיו מדוד תעבורנה (תהלים פא)
"מועדים" - מזומנים וכן אנה פניך מועדות (יחזקאל כא)
"החרש" - קבוצת האומנים כמו חרש עצים (ישעיהו מד)פסוק ב
מצודת דוד
"מרוע" - בעבור רעתן לא היה אפשר לאכלן
"כתאני הבכרות" - כתאנים המבושלין כל צרכן
"תאנים" - מלאה תאנים וגו'
מצודת ציון
"הבכורות" - המבושלות כל צרכן וכן בכורי ענבים (במדבר יג)פסוק ג
מצודת דוד
"רעות מאד" - המה רעות מאד
"טובות מאד" - המה טובות מאדפסוק ה
מצודת דוד
"לטובה" - חוזר למעלה לומר כן אכיר לטובה
"כתאנים הטובות האלה" - שהמה חביבים ובני אדם מתקרבים אליהן כן אכיר את גלות יהודה ר"ל עם כי נעשו זרים ממני כי הרחקתים מעל גבולי הנה עתה אכיר אותם ואתקרב אליהם
מצודת ציון
"אכיר" - מלשון הכרהפסוק ז
מצודת דוד
"ואנכי וגו'" - להיות בעזרתם
"והיו לי לעם" - להאמין בי ולקבל עול מוראי
"ונתתי וגו'" - אתן להם לב מבין לדעת אותי אשר אני ה'פסוק ח
מצודת דוד
"כן אתן וגו'" - להיות שנוא ומרוחק
"והיושבים בארץ מצרים" - שהלכו עם יוחנן בן קרח למצרים ונתיישבו שמה אשר לא כמצות ה'
"וכתאנים הרעות" - כאלו אמרו הנשארים בם יהיו כתאנים הרעות אשר אין לאכלן בעבור רעתן השנואים ומרוחקים מבני אדםפסוק ט
מצודת דוד
"לשנינה" - יתמידו לספר מהצרות הבאות עליהם
"ולקללה" - המקלל יתלה הקללה בהם לומר תהיה כהיהודים האומללים
"ולמשל" - יביאו משל מהפורעניות הבא עליהם
"לחרפה וגו'" - ר"ל בכל המקומות אשר אדיח אותם שם יהיו לחרפה כי כולם יחרפו אותם
"ונתתים וגו'" - ר"ל אמסרם לכל ממלכות הארץ להיותם לזעוה ולרעה כי כולם יחרידם וירעו להם
מצודת ציון
"לזעוה" - ענין רעד ורתת וכן והיה רק זועה (ישעיהו כח)
"לשנינה" - ענין ספור ואמירה כמו ושננתם לבניך (דברים ו)פסוק י
מצודת דוד
"עד תומם" - עד יכלו מעל האדמה וגו'
מצודת ציון
"תומם" - ענין כליון והשלמה כמו תם הכסף (בראשית מז)
<< · מצודות על ירמיהו · כד · >>