מצודות על ירמיהו ט כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ירמיהופרק ט' • פסוק כ"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו ט', כ"א:

דַּבֵּ֗ר כֹּ֚ה נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְנָֽפְלָה֙ נִבְלַ֣ת הָאָדָ֔ם כְּדֹ֖מֶן עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֑ה וּכְעָמִ֛יר מֵאַחֲרֵ֥י הַקֹּצֵ֖ר וְאֵ֥ין מְאַסֵּֽף׃


 

מצודת ציון

"נבלת" - כן נקרא פגר המת

"כדומן" - כזבל

"וכעמיר" - כן נקרא אגודת שבלי התבואה כמו ושכחת עומר (דברים כד)

"מאסף" - ענין הכנסה 

מצודת דוד

"ואין מאסף" - אין מי יכנס את ההרוגים אל הקבר כי הנשארים יתפחדו לצאת ממקום מחבואם

"דבר כה" - מאמר ה' אל הנביא כה דבר אל ישראל נאם ה' וגו'

"ונפלה" - הרבה פגרי אדם יפלו על הארץ כמרבית הזבל על פני השדה וכמרבית עומרי התבואה המושלכים מאחרי הקוצר אשר דרכו לעשות עומרים ומניחם ע"פ השדה והולך להלן לקצור עוד