מצודות על ירמיהו טז טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ירמיהופרק ט"ז • פסוק ט"ו | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו ט"ז, ט"ו:

כִּ֣י אִם־חַי־יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶעֱלָ֜ה אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן וּמִכֹּל֙ הָאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר הִדִּיחָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִֽׁבֹתִים֙ עַל־אַדְמָתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבוֹתָֽם׃


 

מצודת ציון

"הדיחם" - מלשון דחיה

"והשיבותים" - מלשון השבה

"על אדמתם" - אל אדמתם 

מצודת דוד

"והשיבותים" - כן יאמרו בשבועתם חי ה' אשר העלה וגו' ואשר השיבותי אותם על אדמתם (וזהו מאמר המקום כמדבר בעדו אבל הם יאמרו והשיב אותם אשר נתן וגו' וכמדברים בעדם)

"כי אם" - כי אז יאמרו בשבועתם חי ה' אשר העלה וגו' מארץ צפון ומשאר ארצות אשר הדיחם שמה כי הגאולה ההיא תהיה חשובה יותר לפי מרבית הצרות שיסבלו בגולה ויזכירו יותר בזה הגאולה