מצודות על ירמיהו ו
<< · מצודות על ירמיהו · ו · >>
פסוק א
מצודת ציון
"העיזו" - ענין אסיפה כמו העיזו אל תעמודו (לעיל ד)
"ובתקוע" - שם מקום כמ"ש וישלח יואב תקועה (שמואל ב יד)
"שאו" - הרימו
"משאת" - ענינו להבת אש וכן וישאם דוד (שמואל ב ה)
"נשקפה" - ענין הבטה וראיה כמו וישקף אבימלך (בראשית כו)
מצודת דוד
"נשקפה" - נראתה לבא מבבל העומדת בצפון
"ושבר גדול" - הרעה ההיא תהיה שבר גדול
"שאו משאת" - הרימו להבת אש להיות נראה למרחוק להזהיר את העם (וגם שאו משאת הוא לשון נופל על לשון)
"ועל בית הכרם" - דרך לבנות בית גבוה ומגדל בכרם אחד לשמור בו כל הכרמים אשר סביבותיו
"העיזו" - אתם בני בנימין האספו ללכת מקרב ירושלים כי האויב יכבשה ויהרוג עמה
"ובתקוע" - בעיר תקוע תקעו שופר להזהיר את העם להיות נכונים למלחמה (ולפי ששם העיר תקוע אמר תקעו שופר לשון נופל על לשון)פסוק ב
מצודת ציון
"הנוה" - כמו הנאוה באל"ף והוא ענין יופי כמו נאוה כירושלים (שיר השירים ו)
"והמעונגה" - מלשון עונג ועידון
"דמיתי" - מלשון דמיון והשוואה
"בת ציון" - עדת ציון
מצודת דוד
"הנוה והמעונגה וגו'" - אני דמיתי את בת ציון לאשה נאוה ומעונגהפסוק ג
מצודת ציון
"תקעו" - ענין תחיבה בדבר מה וכן ותקעתיו יתד (ישעיהו כב)
"רעו" - האכילו המרעה
"ידו" - מקומו
מצודת דוד
"תקעו" - דרך לתקוע שפולי האוהל בארץ על ידי יתדות
"רעו" - כ"א מהם רעו את מקומו שעמד בו ר"ל כל אחד מגדודי הכשדים החריבו את המקום אשר חנו שמה
"אליה" - עתה יבואו אליה רועים ועדריהם ר"ל אנשים שפלים ונבזים הם הכשדים אשר אינם יודעים לכבד המכובדיםפסוק ד
מצודת ציון
"קדשו" - ענין הזמנה כמו הקדיש קרואיו (צפניה א)
"קומו" - הוא ענין זרוז
"בצהרים" - הוא חצי היום
"פנה" - ענין סבוב
"צללי" - מלשון צל
מצודת דוד
"כי ינטו צללי ערב" - הצל של ערב נטה כי כאשר קרבה השמש לבית מערבו לשקוע ינטו הצללים למרחוק ויתארכו ביותר והוא כפל ענין במ"ש
"אוי לנו כי פנה היום" - וכאשר לא יכבשו העיר ביומו ועל כי יהיה רב חפצם לשחת העיר יתאוננו לומר אוי כי פנה היום ועדיין לא לכדנו העיר
"קדשו" - יזרזו אלו לאלו ויאמרו הזמינו עליה מלחמה קומו ונעלה עליה בצהרים והיא העת המוכן ביותר למלחמהפסוק ה
מצודת ציון
"ארמנותיה" - מלשון ארמון ופלטרין
מצודת דוד
"קומו" - מרוב תאוותם להשחיתה יאמרו קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה ולא נמתין עד יאיר היוםפסוק ו
מצודת ציון
"עצה" - מלשון עץ
"סוללה" - הוא תל העפר למול העיר
"הפקד" - ענין השגחה כמו לא אפקוד (לעיל ה)
מצודת דוד
"הפקד כולה" - ר"ל המקום השגיח בכל העיר ומצא עושק בקרבה
"ושפכו" - דרך כובשי העיר לשפוך תל עפר מול העיר ומשימים בה עצים ועולים עליה להלחם על העיר וכן וישפוך סוללה (דנייאל יא)
"כרתו עצה" - כרתו העץ אשר סביבות ירושלים לתתם עם העפר בסוללהפסוק ז
מצודת ציון
"כהקיר" - ענין נביעה והוא מלשון מקור
"ביר" - כמו באר
"ושוד" - עושק
"על פני" - כמו לפני וכן לא יהיה וכו' על פני (שמות כ)
מצודת דוד
"חמס ושוד" - זעקת חמס ושוד נשמע בה לפני תמיד לכן אביא עליה חלי ומכה
"כהקיר ביר" - כמו הבאר שמימיו נובעים והולכין כן רעתה נובע ואינה פוסקתפסוק ח
מצודת ציון
"הוסרי" - מלשון מוסר
"תקע" - ענין הסרה מן המקום וכן ותקע נפשי מהם (יחזקאל כג)
מצודת דוד
"הוסרי" - קבלי מוסר פן תסור נפשי ממך
"ארץ לא נושבה" - כאלו לא היתה מיושבת מעולםפסוק ט
מצודת ציון
"עולל יעוללו" - כן נקרא הליקוט שאחר הבציר כמו לא תעולל אחריך (דברים כד)
"כבוצר" - כן נקרא תלישת הענבים מן המחובר כמו כי תבצור כרמך (שם)
"על" - בעבור
"סלסלות" - ענין משמוש וחפוש כמו סלסלה ותרוממך (משלי ד)
מצודת דוד
"השב ידך" - אתה האויב השב שנית ידך לקחת בגולה את הנסתרים כמו הבוצר המשיב שנית ידו בעבור למשמש ולחפש אחר הענבים הנסתרים מעיניו
"עולל יעוללו כגפן" - כמו הגפן אחר שבצרו אותם ונשארו עוללות חוזרים ללקט גם העוללות כן יהיה שארית ישראל כי יחזור האויב לגלות גם אותםפסוק י
מצודת ציון
"על מי" - אל מי
"ואעידה" - ענין אזהרה והתראה כי ע"פ רוב מתרין בעדים שלא יכחשו
"ערלה" - ענין אטום כמו ערלי לב (לקמן ט)
"להקשיב" - ענין שמיעה והאזנה
מצודת דוד
"לחרפה" - שמועת דבר ה' יחשב להם לכלימה לכן לא יחפצו בו
"ערלה אזנם" - כאלו אזנם אטומה ולא יוכלו להקשיב אמרים
"על מי אדברה" - אל מי אדבר ואזהיר וישמעו אליפסוק יב
מצודת דוד
"ונסבו" - יצאו מאתם ויסובב להאומות
"יחדו" - בפעם אחת
"אטה את ידי וגו'" - להכות אותם בה והוא ענין מליציפסוק יג
מצודת ציון
"בוצע בצע" - גוזלים הון וכן עוכר ביתו בוצע בצע (משלי טו)
מצודת דוד
"ומנביא" - מנביא הבעל עד כהני הבמות
"בוצע בצע" - גוזלים הון מאחריםפסוק טו
מצודת ציון
"הובישו" - מלשון בושה
"תועבה" - דבר אסור וגנאי
"הכלים" - מלשון כלימה
"פקדתים" - ענין זכרון
מצודת דוד
"בעת פקדתים יכשלו" - בעת שאזכור עליהם עונם להפרע מהם והוא בזמן החורבן אז יכשלו גם המה
"לכן יפלו בנופלים" - הנביאים והכהנים ההם יפלו בעת יפלו כל הנופלים ע"י האויבים
"גם הכלים לא ידעו" - אינם יודעים מה היא כלימה וכפל הדבר במ"ש
"גם בוש לא יבושו" - ר"ל עשו התועבה וגם לא יבושו בעבורה
"הובישו" - ר"ל עכ"פ היה להם להנביאים והכהנים להיות נכלמים כאשר עשו דבר תועבה כדרך החשובים אשר יכלמו אם באה לידם דבר תועבה במקרהפסוק טז
מצודת ציון
"לנתיבות" - ענין שביל ודרך
"מרגוע" - מנוחה והשקט כמו וזאת המרגעה (ישעיהו כח)
מצודת דוד
"ויאמרו" - והם השיבו לא נלך לשאול כי דרכם ישרה בעיניהם
"וראו" - העוברים והשבים ושאלו אותם על נתיבות העולם אי זה הדרך היותר טוב ולכו בה ואז תמצאו מרגוע ומנוחה והוא ענין מליצי לומר שאלו לחכמים והם יורו לכם דרך הטובפסוק יז
מצודת ציון
"צופים" - מביטים במקום גבוה
"הקשיבו" - ענין האזנה
מצודת דוד
"לא נקשיב" - לא נשמע לאזהרת הנביא
"צופים" - בזמן המלחמה הדרך להעמיד צופים לראות אם השונא בא וכשרואה שהם באים תוקע בשופר להזהיר את העם ואמר למשל לומר הנה העמדתי נביאים להזהירם על התשובה כי הצרה קרובהפסוק יח
מצודת דוד
"שמעו הגוים" - אתם עמים שמעו מה שאני מתרה בכם
"ודעי עדה" - כל עדה דעי את הרעה אשר בידםפסוק יט
מצודת דוד
"כי על דברי" - כי אל דברי אשר ביד הנביאים לא הקשיבו וגם אל תורתי שנתתי ביד משה לא הקשיבו וימאסו בה
"פרי מחשבותם" - גמול מחשבותם
"שמעי הארץ" - אתם יושבי הארץ שמעו מה שאני מתרה בהםפסוק כ
מצודת ציון
"לבונה" - מין בושם
"משבא" - שם מדינה
"וקנה" - הוא קנמון מסממני הקטורת
"ערבו" - ענין נעימות ומתיקות כמו ושנתי ערבה לי (לקמן לא)
מצודת דוד
"לא לרצון" - אינם לי לרצון
"לא ערבו לי" - לא נעמו לי
"למה זה לי" - מה נחת רוח יש לי בהקטרת הלבונה אשר תבוא משבא ובהקטרת קנה הטוב הבא מארץ מרחקפסוק כא
מצודת ציון
"שכן" - זהו הדר עמו בבית
מצודת דוד
"ואבדו" - כולם יאבדו יחד כי בבוא המכשול אל הבית כולם יכשלו בו ויאבדו
"ורעו" - חבירו הרגיל אצלו
"מכשולים" - דברים המכשיליםפסוק כב
מצודת ציון
"יעור" - מלשון התעוררות
"מירכתי" - מסוף וכן ולירכתי המשכן ימה (שמות כו)
מצודת דוד
"יעור" - יהיה נעור לבוא מסוף הארץ ר"ל ממרחק
"מארץ צפון" - הוא בבלפסוק כג
מצודת ציון
"וכידון" - הוא כעין רומח וכן נטה בכידון (יהושע ח')
"ערוך" - מסודר ומוכן
"כאיש" - ר"ל כגבור חיל
מצודת דוד
"ועל סוסים ירכבו" - וימהרו לרדוף אחרי הנסים במלחמה
"ערוך כאיש" - כל אחד מהם ערוך ומוכן כאיש גבור חיל ללכת למלחמה עליך בת ציון
"כים יהמה" - כמו הים אשר הומה ע"י גליו המרעישים בקול
"יחזיקו" - יאחזו בידם להלחם בהם
"ולא ירחמו" - על הנופלים בידםפסוק כד
מצודת ציון
"רפו" - מלשון רפיון
"החזיקתנו" - ענין אחיזה
"חיל" - חלחלה ורעד
מצודת דוד
"צרה החזיקתנו" - אחז אותנו צרה וחיל כיולדה
"רפו ידינו" - נעשו רפויים וחלשים
"את שמעו" - ר"ל שמועת גבורתופסוק כה
מצודת ציון
"מגור" - ענין פחד כמו ויגר מואב (במדבר כב)
מצודת דוד
"כי חרב לאויב" - כי החרב אשר הוא להאויב מביא פחד מסביבפסוק כו
מצודת ציון
"בת עמי" - עדת עמי
"חגרו" - מלשון חגורה ואזור
"שק" - יריעה עבה
"והתפלשי" - התגלגלי וכן בעפר התפלשי (מיכה א)
"תמרורים" - מלשון מרירות
"השודד" - העושק
מצודת דוד
"השודד" - זה בבל
"חגרי שק" - דרך צער ואבילות
"והתפלשי באפר" - התגלגלי באפר ועשי לך אבל כעל בן יחיד ומספד מרפסוק כז
מצודת ציון
"בחון" - ענין מגדל חזק וכן עופל ובחן (ישעיהו לב)
"ובחנת" - מלשון בחינה
מצודת דוד
"בחון" - מאמר המקום לירמיהו הלא נתתיך בעמי מחוזק כמגדל מבצר ולא תירא מהם להוכיח דרכם על פניהם
"ותדע" - וא"כ ידעת ובחנת את דרכם כי הרבית להוכיחם ואין מי שומעפסוק כח
מצודת ציון
"סרי סוררים" - ענין עוות ועקום כמו סורר ומורה (דברים כא)
"הולכי רכיל" - ענין לשון הרע כמו לא תלך רכיל (ויקרא י"ט)
מצודת דוד
"משחיתים המה" - הורגים זה את זה
"נחושת וברזל" - ר"ל נכונים לאבד אנשים בכלי זיין העשוי מנחושת וברזל מעורב זה בזה שהוא חזק מאד וכן נאמר ברזל מצפון ונחושת (לקמן טו)
"הולכי רכיל" - מדברי לה"ר
"סרי סוררים" - ר"ל הסרים המיוחדים שבכל הסוררים ודוגמתו שיר השירים (שיר השירים א) שר"ל השיר המיוחד שבכל השיריםפסוק כט
מצודת ציון
"נחר" - ענין יובש כמו חרה מני חורב (איוב ל)
"מפוח" - שם הכלי שמפיחים בו להבעיר האש
"תם" - ענין גמר והשלמה
"עופרת" - מין מתכת
"צרף צרוף" - ענין זיקוק והתכה
"ורעים" - הם הסיגים שהוא רע מול הכסף
"נתקו" - ענין העתק והסרה
מצודת דוד
"נחר מפוח מאש" - דרך צורף כסף להסיר הסיג מניח הכסף בכור ועמו עופרת ומעמיד על האש ונופח במפוח עד יותך הכסף והעופרת ונשרף העופרת ונשאר הכסף נקי מבלי סיג לזה אמר הנה המפוח נתייבש מן האש וגם העופרת כבר תם ונשלם כי נשרף הכל אבל בחנם צרף את הכסף כי הסיגים הרעים לא נעתקו מן הכסף והנה מעורב בו כשהיה והוא למשל לומר הנה הנביאים מתייגעים להוכיח את העם ואינם מועילים כי עדיין עומדים במרדםפסוק ל
מצודת דוד
"כי מאס ה' בהם" - על אשר אינם עוזבים מעשיהם אשר לא טובים
"כסף נמאס קראו להם" - קראו שם ישראל כסף נמאס שא"א להפריד מהם את הסיגים הם המעשים המגונים
<< · מצודות על ירמיהו · ו · >>