מצודות על יחזקאל מא טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על יחזקאלפרק מ"א • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל מ"א, ט"ז:

הַסִּפִּ֡ים וְהַחַלּוֹנִ֣ים הָ֠אֲטֻמ֠וֹת וְהָֽאַתִּיקִ֤ים ׀ סָבִיב֙ לִשְׁלׇשְׁתָּ֔ם נֶ֧גֶד הַסַּ֛ף שְׂחִ֥יף עֵ֖ץ סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב וְהָאָ֙רֶץ֙ עַד־הַֽחַלּוֹנ֔וֹת וְהַחַלֹּנ֖וֹת מְכֻסּֽוֹת׃


 

מצודת ציון

"הסיפים" - מזוזות הפתחים

"האטומות" - הסתומות במחיצה בהירה וזכה

"והאתיקים" - הם כעין עמודים מרובעים בולטים מחוץ לכותל רחבים מלמטה והולכים וכלים כלפי מעלה ועשויות לחוזק וכן אתיק אל פני אתיק (לקמן מב)

"שחיף" - ענין לוח וכן תרגם יונתן נסרין דארזא 

מצודת דוד

"והארץ" - וכן מקרקע הבית עד החלונות וגם ממעל להחלונות היו מכוסות בלוחי ארז

"סביב סבי" - בכל סביבות המזוזה

"נגד הסף" - על המזוזה היה מחופה לוח עץ ארז למען יהיה נוח לצפותו זהב כי על האבן קשה לצפות זהב

"סביב לשלשתם" - לכל שלשת הבניינים הנזכרים במקרא שלפניו היו מזוזות וחלונות אטומות ואתיקים ר"ל לכולם היה דמות וצורה אחת (ואתיקי ההיכל ובית קה"ק היו בחללי הצלעות והחלונות היו בגובה ממעל להצלעות)