מצודות על יהושע יח
<< · מצודות על יהושע · יח · >>
פסוק א
מצודת דוד
"והארץ נכבשה" - מעת השכינו את אהל מועד בשלה שהיתה בנחלת בני יוסף עזרם ה' וכבשו הארץ מה שלא יכלו לכבוש מקודם כמו שכתוב למעלה (יז יב)פסוק ב
מצודת דוד
"אשר לא חלקו" - היות כי לא ידעו עדיין גבולות הארץ לחלקם בגורל
"שבעה שבטים" - כי לחמשה כבר חלקו כי משה חלק לבני ראובן ולבני גד ולחצי מנשה (במדבר לב לג) ויהושוע חלק לבני יהודה ולבני אפרים ולחצי מנשה
מצודת ציון
"ויותרו" - מלשון נותרפסוק ג
מצודת דוד
"עד אנה וגו' אשר נתן וגו'" - רצה לומר הן ידעתי מחשבותיכם מה שאינכם שולחים לכתוב גבולות הארץ ולחלקה כי תחשבו אם כל אחד יכיר חלקו פן יפרדו איש מאחיו ולא ילחם האחד בעבור חלק האחר ולזה אמר עד מתי יהיה לכם רפיון ידים הלא ה' הוא הנותן לכם את הארץ ואם כן אף בשלא יעזור האחד לחבירו תוכלו להם כי ה' ילחם לכם
מצודת ציון
"עד אנה" - עד מתי
"מתרפים" - מלשון רפיוןפסוק ד
מצודת דוד
"לפי נחלתם" - לפי מספר החלקים המצטרך להנחיל
מצודת ציון
"הבו" - ענינו הזמנה כמו (בראשית יא ג)הבה נלבנהפסוק ה
מצודת דוד
"לשבעה חלקים" - כי עוד לשבעה ינחילו כי יהודה יעמוד לנחול גבולו מנגב ארץ ישראל ובית יוסף יעמדו לנחול גבולם מצפון ממה שכבר נכבש ונשארו עוד שבעהפסוק ו
מצודת דוד
"ואתם" - רצה לומר השלוחים ההולכים במקום כולכם
מצודת ציון
"הנה" - להמקום הזה
"ויריתי" - והשלכתי כמו (שמות טו ד) ירה בים
"פה" - במקום הזהפסוק ז
מצודת דוד
"כהונת ה'" - הראוי להם לקחת חלף עבודת כהונתם
"כי אין חלק" - יבאר עוד למה שבעה חלקים ואמר כי אין חלק ללוים וגד וראובן וחצי מנשה לקחו וגו' והלא ליהודה ולבית יוסף חלק הששי ונשארו עוד שבעהפסוק ח
מצודת דוד
"ויצו יהושוע" - רצה לומר זרז אותם על זאת
"האנשים" - השלוחיםפסוק ט
מצודת דוד
"לערים" - לפי גודל הערים עיר גדולה מול שתי עיירות קטנותפסוק י
מצודת דוד
"כמחלקותם" - כפי החלוקה המפורשת במקראות שלפנינופסוק יא
מצודת דוד
"למשפחותם" - הנחלק לפי המשפחותפסוק יב
מצודת דוד
"ימה" - לצד המערב
"תוצאתיו" - סוף הגבול בזה הרוחב ומשם והלאה נכנס חוט המיצר לפנים ונתקצר נחלתו
"בהר" - הוא הר בית אל המוזכר בגבול בני יוסף
"מצפון" - אם כן היתה יריחו לפנים מן הגבול ומשל בנימין היתה
"לפאת צפונה" - מן המזרח כלפי המערב היה התחלת הגבול מן הירדןפסוק יג
מצודת דוד
"על ההר אשר מנגב לבית חרון תחתון" - ולא היתה אם כן מנחלתו ומשל אפרים היתה
"היא בית אל" - כי יעקב קרא ללוז בית אל כמו שאמור בתורה (בראשית כח יט) ולא זה הוא בית אל שעמדה אצל העי אשר היתה מנחלת בנימין
"נגבה" - אם כן לא היתה לוז מנחלת בנימין ומשל אפרים היתהפסוק יד
מצודת דוד
"ותאר הגבול" - הגבול סיבב בפאת המערבי מן הצפון אל הדרום
"מן ההר" - הגבול נמשך מן ההר וגו' העומד בצפון והלך כלפי הדרום וכלה הגבול בקרית בעל היא קרית יערים שהיא במיצר הצפוני של יהודה
מצודת ציון
"ותאר" - וסבבפסוק טו
מצודת דוד
"ימה" - אל הים ולא זהו ים הגדול העומד במערב והים הזה היה מצפון יהודה ועם כי לא הוזכר למעלה וכמו כן ימצא בהרבה מקומות שבאחד יזכיר ולא בשני עם שהיה גבולם זה אצל זה
"ופאת נגבה" - גבול הדרומי מן המערב כלפי המזרח היה מתחיל מקצה קרית יעריםפסוק טז
מצודת דוד
"אל כתף" - אשר עמדה בכתף היבוסי מנגב אם כן היבוסי היא ירושלים עמדה בנחלת בנימין
"אשר בעמק רפאים" - ההר עמד בעמק רפאים בצפונה
"וירד הגבול" - כי מעין מי נפתוח שהיא עין עיטם (זבחים נד ב רש"י ד"ה סבור) היתה במקום הגבוה שבכל ארץ ישראל לזה אמר וירדפסוק יז
מצודת דוד
"אל גלילות" - היא גלגל האמור בגבול יהודה הצפוני ובשתי השמות נקראה ואצל גלגל יצא הגבול כלפי הדרום ונתרחב נחלת בנימין
"ויצא עין שמש" - מן עין רוגל יצא לעין שמש
"ותאר מצפון" - הגבול בא בפאת מערב וסיבב את עין רוגל מצפונו והיתה אם כן משל יהודה
מצודת ציון
"נכח" - נגדפסוק יח
מצודת דוד
"הערבתה" - היא בית הערבה המוזכר בגבול יהודה והגבול היה מצפונו
"ועבר" - משם עבר מעבר המקום הנקרא מול הערבה בצד הצפוני ולא היתה אם כן מנחלת בנימיןפסוק יט
מצודת דוד
"זה גבול נגב" - ממערב כלפי המזרח
"לשון ים המלח וגו'" - רצה לומר במקום שהירדן נופל בים המלח והוא קצה הדרומי מהירדן וקצה הצפוני מהים
"בית חגלה צפונה" - וגם היא לא היתה מנחלת בנימין (ומה שהוזכר בנחלת בנימין בית חגלה היא עיר אחרת ששמה כשמה)
מצודת ציון
"לשון" - קצה הים המשוך כלשוןפסוק כ
מצודת דוד
"לגבולותיה" - את הגבולות המגבילים סביב את הנחלק לכל בני משפחותם
"יגבול אתו" - יהיה לו לגבול בפאת המזרחיפסוק כא
מצודת דוד
"למשפחותיהם" - הנחלק למשפחותיהםפסוק כח
מצודת דוד
"וצלע האלף" - ה' עיירות במקרא זה צלע א' האלף ב' ירושלים ג' גבעת ד' קרית ה'
<< · מצודות על יהושע · יח · >>