מצודות על דניאל ג יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על דניאלפרק ג' • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דניאל ג', י"ב:

אִיתַ֞י גֻּבְרִ֣ין יְהוּדָאיִ֗ן דִּֽי־מַנִּ֤יתָ יָתְהוֹן֙ עַל־עֲבִידַת֙ מְדִינַ֣ת בָּבֶ֔ל שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֗ךְ לָא־שָׂ֨מֽוּ עליך עֲלָ֤ךְ מַלְכָּא֙ טְעֵ֔ם לאלהיך לֵֽאלָהָךְ֙ לָ֣א פָלְחִ֔ין וּלְצֶ֧לֶם דַּהֲבָ֛א דִּ֥י הֲקֵ֖ימְתָּ לָ֥א סָגְדִֽין׃


 

מצודת דוד

"איתי" - יש אנשים יהודים אשר הפקדת אותם על מלאכת מדינות בבל והם חנניה מישאל ועזריה

"גובריא" - האנשים האלה לא עשו לעצמן טעם ועצה לחוש עליך המלך לקיים מאמריך לאלהיך אינם עובדים ואל הצורה אשר העמדת לא השתחוו (ולא הלשינו על דנייאל בעבור כי ראו שהמלך חשבו לאלוה ואיך ישתחוה הוא אל הצורה)