מצודות על דברי הימים א י ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על דברי הימים אפרק י' • פסוק ד' |
א • ב • ג • ד • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברי הימים א י', ד':

וַיֹּ֣אמֶר שָׁאוּל֩ אֶל־נֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו שְׁלֹ֥ף חַרְבְּךָ֣ ׀ וְדׇקְרֵ֣נִי בָ֗הּ פֶּן־יָבֹ֜אוּ הָעֲרֵלִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וְהִתְעַלְּלוּ־בִ֔י וְלֹ֤א אָבָה֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו כִּ֥י יָרֵ֖א מְאֹ֑ד
   וַיִּקַּ֤ח שָׁאוּל֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב וַיִּפֹּ֖ל עָלֶֽיהָ׃


 

מצודת דוד

"והתעללו בי" - ליסרני ביסורי בזיון

"כי ירא מאד" - פחד מה' לשלוח יד במשיחו

"ויפול עליה" - להמית את עצמו בה 

מצודת ציון

"שלוף" - ענין הוצאת החרב מתערה

"ודקרני" - ענין נעיצה ותחיבה כמו כל הנמצא ידקר (ישעיהו יג)

"והתעללו" - ענין לעג ובזיון כמו כי התעללת בי (במדבר כב)

"ולא אבה" - ולא רצה