מפרשי רש"י על שמות לח כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


| מפרשי רש"י על שמותפרק ל"ח • פסוק כ"ד |
ח • יח • כא • כב • כד • כו • כח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ל"ח, כ"ד:

כׇּל־הַזָּהָ֗ב הֶֽעָשׂוּי֙ לַמְּלָאכָ֔ה בְּכֹ֖ל מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיְהִ֣י ׀ זְהַ֣ב הַתְּנוּפָ֗ה תֵּ֤שַׁע וְעֶשְׂרִים֙ כִּכָּ֔ר וּשְׁבַ֨ע מֵא֧וֹת וּשְׁלֹשִׁ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃


רש"י

"ככר" - ששים מנה ומנה של קדש כפול היה הרי הככר ק"כ מנה והמנה כ"ה סלעים הרי ככר של קדש ג' אלפים שקלים לפיכך מנה בפרוטרוט כל השקלים שפחותין במנינם מג' אלפים שאין מגיעין לככר


רש"י מנוקד ומעוצב

כִּכָּר – שִׁשִּׁים מָנֶה. וּמָנֶה שֶׁל קֹדֶשׁ כָּפוּל הָיָה, הֲרֵי הַכִּכָּר מֵאָה וְעֶשְׂרִים מָנֶה, וְהַמָּנֶה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה סְלָעִים, הֲרֵי כִּכָּר שֶׁל קֹדֶשׁ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים. לְפִיכָךְ מָנָה בִּפְרוֹטְרוֹט כָּל הַשְּׁקָלִים שֶׁפְּחוּתִין בְּמִנְיָנָם מִשְּׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, שֶׁאֵין מַגִּיעִין לְכִכָּר (בכורות ה' ע"א).

מפרשי רש"י

[ו] לפיכך כו'. פירוש, שמנה של קודש כפול היה, שהרי 'מונה בפרוטרוט וכו, ואם לא היה כפול, מיד שהגיע לאלף שקלים וחמש מאות, שהוא ככר של חול (בכורות דף ה.), הוי ליה למנות ככר, והוי ליה לומר ככר אחד ומאתים ושבעים וחמשה שקלים, אלא ככר של קודש כפול היה. והקשה הרא"ם דהא בגמרא (שם) הביא ראיה מזה, ודוחה ראיה זאת שמא 'כללי ופרטי רברבי דככרי חשיב, כללי זוטרי לא חשיב', פירוש כללי ופרטי רברבי - מאה ככרין, אבל לחשוב ככר אחד - לא חשיב, ולכך לא מנה ככר אחד, ומתרץ התם אלא מהכא "והשקל עשרים שקלים וכו'" (יחזקאל מ"ה, י"ב), שמע מינה דאין ראיה מזה כלל מה שמנה בפורטרוט השקלים שלא הגיעו לג' אלפים, ואיך הביא רש"י ראיה ממילתא דנדחה בגמרא, ואין זה קושיא כלל, כי רש"י בא לפרש האמת, דהא האמת כך שהיה ככר של קודש כפול, לכך אמר 'לפיכך וכו, ולא קאמר 'תדע שכך הוא שהרי מנה בפרוטרוט', אלא מפני שאין זה ראיה גמורה, וזה שאמר 'לפיכך מנה בפרוטרוט' הוא הודעה בלבד, לא הוכחה: