מפרשי רש"י על שמות כד י
| מפרשי רש"י על שמות • פרק כ"ד • פסוק י' |
• א • ג • ד • ה • ו • ח • י • טז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּרְא֕וּ אֵ֖ת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְתַ֣חַת רַגְלָ֗יו כְּמַעֲשֵׂה֙ לִבְנַ֣ת הַסַּפִּ֔יר וּכְעֶ֥צֶם הַשָּׁמַ֖יִם לָטֹֽהַר׃
רש"י
"ויראו את אלהי ישראל" - נסתכלו והציצו ונתחייבו מיתה אלא שלא רצה הקב"ה לערבב שמחת התורה והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנוכת המשכן ולזקנים עד ויהי העם כמתאוננים וגו' ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה בקצינים שבמחנה
"כמעשה לבנת הספיר" - (סוטה יב) היא היתה לפניו בשעת השעבוד לזכור צרתן של ישראל שהיו משועבדים במעשה לבנים
"וכעצם השמים לטהר" - משנגאלו היה אור וחדוה לפניו
"וכעצם" - כתרגומו לשון מראה
"לטהר" - לשון ברור וצלול
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל – נִסְתַּכְּלוּ וְהֵצִיצוּ וְנִתְחַיְּבוּ מִיתָה; אֶלָּא שֶׁלֹּא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַרְבֵּב שִׂמְחַת הַתּוֹרָה, וְהִמְתִּין לְנָדָב וַאֲבִיהוּא עַד יוֹם חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן. וְלַזְּקֵנִים – עַד "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים" וְגוֹמֵר "וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה" (במדבר יא,א), בַּקְּצִינִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה (תנחומא בהעלותך, טז).
כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר – הִיא הָיְתָה לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַשִּׁעְבּוּד, לִזְכֹּר צָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּמַעֲשֵׂה לְבֵנִים (ראו ירושלמי סוכה פ"ד ה"ג).
וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר – מִשֶּׁנִּגְאֲלוּ הָיָה אוֹר וְחֶדְוָה לְפָנָיו.
וּכְעֶצֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ, לְשׁוֹן מַרְאֶה.
לָטֹהַר – לְשׁוֹן בָּרוּר וְצָלוּל.
מפרשי רש"י
בד"ה נסתכלו וכו' פי' שהיו כו' נ"ב ואני אומר על גודל מעלתם וגדולת השפע שהיה באותו זמן דראו דמות המרכבה בקרוב יותר ממה שראו כל הנביאים האחרונים אף שלא ראו מהות עצמו חלילה וא"כ נענשו במה שראו דמות המרכבה שהיה שכלית מתוך לב גס ודוק מהרש"ל: