מפרשי רש"י על בראשית יח י
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק י"ח • פסוק י' | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כט • לא • לב • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֗אמֶר שׁ֣וֹב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֙יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיו׃
רש"י
"כעת חיה" - כעת הזאת לשנה הבאה ופסח הי' ולפסח הבא נולד יצחק מדלא קרינן כעת אלא כ"עת כעת חיה כעת הזאת שתהא חיה לכם שתהיו כלכם שלימים וקיימים
"שוב אשוב" - לא בשרו המלאך שישוב אליו אלא בשליחותו של מקום א"ל כמו ויאמר לה מלאך ה' הרבה ארבה והוא אין בידו להרבות אלא בשליחותו של מקום אף כאן בשליחותו של מקום א"ל כן (ב"ר) (אלישע אמר לשונמית למועד הזה כעת חיה את חובקת בן ותאמר אל אדוני איש האלהים אל תכזב בשפחתך אותן המלאכים שבשרו את שרה אמרו למועד אשוב אמר לה אלישע אותן המלאכים שהם חיים וקיימים לעולם אמרו למועד אשוב אבל אני בשר ודם שהיום חי ומחר מת בין חי ובין מת למועד הזה וגו')
"והוא אחריו" - הפתח היה אחר המלאך
רש"י מנוקד ומעוצב
[כָּעֵת חַיָּה – כָּעֵת הַזֹּאת לְשָׁנָה הַבָּאָה. וּפֶסַח הָיָה וּלְפֶסַח הַבָּא נוֹלַד יִצְחָק, מִדְּלָא קָרִינָן "כְּעֵת" אֶלָּא "כָּעֵת".]
[כָּעֵת חַיָּה – כָּעֵת הַזֹּאת שֶׁתְּהֵא חַיָּה לָכֶם, שֶׁתִּהְיוּ כֻּלְּכֶם שְׁלֵמִים וְקַיָּמִים.]
שׁוֹב אָשׁוּב – לֹא בִשְּׂרוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו, אֶלָּא בִשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אָמַר לוֹ. כְּמוֹ: "וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה אַרְבֶּה" (לעיל טז,י), וְהוּא אֵין בְּיָדוֹ לְהַרְבּוֹת, אֶלָּא בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם. אַף כַּאן בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אָמַר לוֹ כֵּן.
[אֱלִישָׁע אָמַר לַשּׁוּנַמִית (מל"ב ד,טז): "לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חוֹבֶקֶת בֵּן. וַתֹּאמֶר: אַל אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ" – אוֹתָן הַמַּלְאָכִים שֶׁבִּשְּׂרוּ אֶת שָׂרָה אָמְרוּ "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב"! אָמַר לָהּ אֱלִישָׁע: אוֹתָם הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם אָמְרוּ "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב" (להלן פסוק יד), אֲבָל אֲנִי בָשָׂר וָדָם שֶׁהַיּוֹם חַי וּמָחָר מֵת. בֵּין חַי וּבֵין מֵת – "לַמּוֹעֵד הַזֶּה..." (בראשית רבה נג,ב)].
וְהוּא אַחֲרָיו – הַפֶּתַח הָיָה אַחַר הַמַּלְאָךְ.
מפרשי רש"י
[לה] כעת הזאת לשנה הבאה. כדמסיק - דאי הוי כתיב "עת" בשוא הוי דבוק אל "חיה", והיה פירושו בעת שתהיו חיים וקיימים, באיזה עת שיהיה, רק שתהיו חיים וקיימים, אבל השתא דכתיב עת בקמץ אם כן הקמץ מפסיק, ופירושו כעת הזאת, ו"חיה" ענין בפני עצמו, שתהיו חיים וקיימים כולכם. ומה שהוסיף 'ופסח היה', כלומר דאל יקשה לך דהא לאו לשנה הבאה לגמרי, דהא ביום ג' למילתו היה (רש"י פסוק א), וביום הראשון למילה אמר לו "למועד אשוב אליך ולשרה בן", וזה לשנה הבאה ליום הראשון של מילה, ואיך יאמר "כעת חיה" על יום ג' של מילה, ולפיכך פירוש 'ופסח היה', ופירוש "כעת" קאי על פסח, כלומר כעת הזאת שהוא פסח - גם כן תלד לשנה אחרת. והא דפסח היה יליף ליה לקמן דכתיב (יט, ג) "ומצות אפה" גבי לוט (רש"י שם), ולא שהיה יום ראשון של פסח, רק יום ג' של פסח, ומפני שאין לאכול חמץ - אפה מצה. וכן בב"ר (מח, יב) אמרו - "לושי ועשי עגות" (פסוק ו) - 'פרוס הפסח היה', והיינו יום ג' של פסח. והרא"ם היה לו גרסא אינה נכונה 'ערב פסח היה', ולפיכך הקשה דברי רש"י אהדדי, ולא יתכן גבי אברהם ערב פסח היה, דאיך אכל מצה בערב פסח, והרי אסור לאכול מצה בערב פסח [ד] כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו (ירושלמי פסחים פ"י ה"א):
[לו] לא בישרו המלאך שישוב אלא בשליחותו של הקב"ה כו'. פירוש שהקב"ה הוא שהודיע לו שהוא יתברך ישוב אליו. וכתב הרמב"ן דפירש כן מפני שמצאנו שהקב"ה אמר לו "למועד" אשוב אליך (ר' פסוק יד), וכן תמצא בדברי המלאך שאמר "שוב אשוב אליך", ולפיכך דברי המלאך הם דברי הקב"ה. וכן הוא נכון, דהא הקב"ה אמר "למה זה צחקה שרה וגומר למועד אשוב אליך" (פסוקים יג, יד), משמע שבא הקב"ה לחזק דברי המלאך, ואם כן דברי המלאך הם בעצמם דברי הקב"ה. ולי יראה דפירש כן - דאיך יאמר המלאך "שוב אשוב אליך כעת חיה" הרי איך המלאכים נשתלחים רק לפי שעה, ואיך יאמר המלאך "שוב אשוב אליך" לשנה הבאה, דשליחות המלאך הוא לפי שעה, אלא בשליחות הקב"ה הוא. פירוש - שכך אמר המלאך לאברהם - הקב"ה מודיע לך "שוב אשוב אליך", ומדבר השליח כאילו היה שולחו מדבר. ומה שהפך רש"י הפירוש לפרש "שוב אשוב" אחר "כעת חיה", להביא ראיה עוד אל הפירוש שפירש כבר 'כעת הזאת לשנה הבאה', דהא מה שאמר המלאך לו "שוב אשוב" לא היה זה אלא בשליחות המקום, וכיון שאתה מוצא בדבור המקום "למועד אשוב אליך" (פסוק יד) ופירוש למועד שקבעתי לך אתמול (רש"י שם), אם כן גם כן "כעת חיה" פירושו לשנה האחרת כעת הזאת:
[לז] הפתח היה אחר המלאך. לא שהיה המלאך אחר הפתח, דאין בפתח - שהוא החלל הפתוח - אחור ופנים, ולא שייך לומר "אחריו" (כ"ה ברא"ם):
בד"ה מדלא קרינן כו' כעת של חיות נ"ב כלומר כדרך הנשים היולדות לט' חדשים מהרש"ל ואין הלשון משמע כן דאם כן הל"ל כעת של חיה אלא הא דקאמר כעת של חיות ר"ל כעת של חיים ודוק כן נ"ל:
בד"ה לא בשרו כו' על הסדר שהוא נ"ב ולי נרא' דה"פ מיד שפיר' דכעת בקמ"ץ קאי על הזמן הזאת אם כן ק"ל הלא הקב"ה אמר ליה ביום המילה לשוב אליו וא"כ איך אמר המלאך בג' למילתו כעת הזאת בשנה האחרת אלא וודאי צ"ל דכעת הזאת דקאמר המלאך קאי על העת שאמר הקב"ה אל אברהם ביו' המילה וא"כ ק' וכי ידבר המלאך על העת שקבע לו הקב"ה ובודאי זה העת הוא שקבע המלאך ע"כ פירש דהרי אמר המלאך שוב אשוב וע"כ בשליחתו של מקום הוא כמו שמוכח מקרא שלאחריו שאמר ה' למועד אשוב אליך כו' אם כן מאחר שלא דיבר המלאך כי אם בשליחתו של מקום אם כן בודאי קאי על העת הראשון שקבע הקב"ה ביום המילה ודוק מהרש"ל: