מפרשי רש"י על במדבר כו ד
| מפרשי רש"י על במדבר • פרק כ"ו • פסוק ד' | >>
• ב • ד • ה • ט • י • יא • יג • כד • נג • נה • סב • סד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהֹוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּצְאִ֖ים מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
רש"י
"מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה וגו'" - שיהא מונים מבן עשרים שנה ומעלה שנאמר (שמות ל) כל העובר על הפקודים וגו'
רש"י מנוקד ומעוצב
מִבֶּן עֶשְֹרִים שָׁנָה וָמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹמֵר – שֶׁיְּהֵא מִנְיָנָם "מִבֶּן עֶשְֹרִים שָׁנָה וָמַעְלָה", שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים" וְגוֹמֵר (שמות ל,יג).
מפרשי רש"י
[ד] שיהיה מנינכם וכו'. פירוש, "כאשר צוה ה'" דכתיב, רוצה לומר כאשר צוה שיהא מנינכם מבן עשרים שנה, דכתיב (שמות ל', י"ג) "כל העובר על הפקודים". ואין "כאשר צוה ה'" פירושו שצוה שיהיו נמנים, דאין מנין זה שצוה למנותם עתה שום ענין אל מנין שנצטוו ישראל כשיצאו ממצרים - שיאמר שיהיו נמנים עתה כאשר צוה ה' את משה אל בני ישראל היוצאים מארץ מצרים, אלא לענין עשרים שנה קאמר, שיהא מנין זה מבן כ' כמו שנצטוו ישראל כשיצאו ממצרים למנותם מבני עשרים, שהמנין דין אחד לו להמנות מבן עשרים:
ואם תאמר, סוף סוף קשיא, למה תלה הכתוב במנין שהוא בפרשת כי תשא (שם), שעתה גם כן נצטוה בפירוש למנותם מבן עשרים. ויש לומר, משום כך תלה מנין זה במנין של פרשת כי תשא, דכך פירושו, מבן עשרים שנה ולמעלה כאשר צוה הקדוש ברוך הוא למנות כאשר יצאו ממצרים כשנמסרו ישראל למשה, ועכשיו כאשר בא למסור אותם ליהושע יש למנות אותם גם כן מבן עשרים, כמו בראשונה כאשר באו ישראל ליד משה, וכמו שהביא המשל למעלה (רש"י פסוק א). והשתא לא הוי אלא טעמא, שנתן לך טעם למה צוה למנות אותם עתה מבן עשרים: