מפרשי רש"י על במדבר ז פו
<< | מפרשי רש"י על במדבר • פרק ז' • פסוק פ"ו |
• א • ב • ג • יא • יב • יג • טו • טז • יט • כד • פד • פה • פו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כַּפּ֨וֹת זָהָ֤ב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה֙ מְלֵאֹ֣ת קְטֹ֔רֶת עֲשָׂרָ֧ה עֲשָׂרָ֛ה הַכַּ֖ף בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ כׇּל־זְהַ֥ב הַכַּפּ֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּמֵאָֽה׃
רש"י
"כפות זהב שתים עשרה" - למה נאמר לפי שנא' כף אחת עשרה זהב היא של זהב ומשקלה עשרה שקלים של כסף או אינו אלא כף אחת של כסף ומשקלה עשרה שקלי זהב ושקלי זהב אין משקלם שוה לשל כסף ת"ל כפות זהב של זהב היו (ספרי)
רש"י מנוקד ומעוצב
כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְֹרֵה – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב" (לעיל פסוק יד: הִיא שֶׁל זָהָב, וּמִשְׁקָלָהּ עֲשָׂרָה שְׁקָלִים שֶׁל כֶּסֶף. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כַּף אַחַת שֶׁל כֶּסֶף, וּמִשְׁקָלָהּ עֲשָׂרָה שִׁקְלֵי זָהָב, וְשִׁקְלֵי זָהָב אֵין מִשְׁקָלָם שָׁוֶה לְשֶׁל כֶּסֶף? תַּלְמוּד לוֹמַר: כַּפּוֹת זָהָב; שֶׁל זָהָב הָיוּ (ספרי נה).
מפרשי רש"י
[יח] כפות זהב למה נאמר. פירוש, כי שני פעמים כתיב "כפות זהב שתים עשרה", ולא הוי למכתב רק 'עשרה עשרה הכף בשקל הקודש' בקרא השני (כאן), ולמה נכתב פעם שנית "כפות זהב שתים עשרה", אם בא לומר שלא אירע בהן פסול, בראשון סגי למכתב, אלא זה אתא למלתא אחריתי, למילף שהיו הכפות של זהב:
[יט] כפות זהב של זהב היו. הקשה הרא"ם, דהשתא לא ידעינן אם המשקל של זהב או של כסף, דאפשר ד"זהב" קאי אכפות, לומר שהם של זהב. ולא הקשה כלום, דודאי כאשר כתוב בפירוש שהיה המשקל של זהב, אז על כרחך צריך אתה לומר המשקל היה של זהב, ומשקל של זהב משתנה ממשקל של כסף (רש"י כאן), אבל השתא "זהב" א"כפות" קאי. דאין לומר כלל ד"זהב" הכתוב קאי על משקל, שהיה המשקל של זהב, דאם כן לא ידעינן ממה היה הכף - אם מן כסף או זהב או נחושת, שאין לומר אזה כלל דסמך הכתוב אמה שכתוב אחר כך בחשבון הכלל, שאמר "כפות זהב שתים עשרה", דמאי שנא בכל הכלים שמפרש "מזרק כסף", וכל הדברים אשר זכר, ואצל הכף לא יזכור של מה היה, אלא על כרחך "זהב" דכתיב קאי על הכף, שהיה של זהב. בשלמא דהוי אמרינן מתחלה דמצינו למימר שהכתוב רצה לומר הכף היה של כסף והמשקל היה של זהב, אף על גב דלא נזכר בפירוש שהיה הכף של כסף, זה אין קשיא, שהכתוב סומך אמה שהזכיר לפני זה "מזרק כסף" ו"קערת כסף", ועל זה קאי שאמר "כף אחת" של כסף, אם כן "זהב" קאי על כף. והשתא "עשרה" כתיב בלא "זהב", וסתמא משקל - של כסף הוא, דודאי היכי דכתיב "עשרה" סתמא אין לפרש אותו רק כסף. ועוד, דכאן כתיב "כפות זהב שתים עשרה עשרה הכף", אם כן בסתם משקל מדבר הכתוב, שהרי לא נאמר אצל המשקל "זהב", ולמה נאמר שהוא של זהב:
ואם תאמר, ולמה לא כתב למעלה 'כף זהב עשרה' - שיכתוב מה היה הכף אם של זהב או של כסף, כדכתיב אצל הקערה "קערת כסף וגו'". ויש לומר, משום הדרש שדרשו (במדב"ר יג, טז) "כף אחת" 'זו התורה שנתנה מידו של הקדוש ברוך הוא' (רש"י פסוק כ), ולא שייך אצל זה זהב, כי לא תליא מידי בזהב. ואצל "עשרה" שייך זהב, לפי שהוא נגד עשרת דברות, שנאמר עליהן (תהלים י"ט, י"א) "הנחמדים מזהב":
בד"ה כפות כו' בפרטן ובכללן כו' ולי נראה דלק"מ דבודאי מאחר שזהב הקאי אכף א"כ הוי כאלו כתיב בהדי' כף אחת זהב עשרה משקלה וא"כ בודאי משקלה הי' של כסף דומיא קערת ומזרק של כסף שלא נאמר ג"כ בהן מאיזה מין היה משקלם וסמיך אסתם משקולו' שהיו של כסף ה"נ כן בכף אלא אי קשיא הא קשיא דלמא לעולם קרא קמא בא לומר שהמשקל היה של זהב וקרא דכפות זהב בא לומר דהכפות היו של זהב ואפשר דזה אין סבר' לומר שקרא קמא איירי שהמשקל היה של זהב ואכתי לא ידענו הכף עצמו מאיזה מין היה עד לבסוף בקרא בתרא דכפות זהב אלא ע"כ דקרא קמא איירי ג"כ שהכף הי' של זהב ואין להקשות א"כ בלא קרא בתר' ג"כ ידענו דזהב קאי אכף דאי קאי אמשקל א"כ היאך יזכור שהמשקל היה של זהב ועדיין לא ידענו מאיזה מין היה הכף עצמו דלק"מ דאי זהב קאי אמשקל בודאי אמרינן דהכף עצמו היה של כסף ואינו צריך להזכירו דכבר ידענו זה דמאחר דהקערות והמזרקות של כסף מהיכי תיתי לומר שהכף לא יהיה של כסף ודוק כנ"ל:
בא"ד ולא אירע בהן פסלות כו' ולי נראה דלק"מ דמה שפרש"י כפות זהב שתי' עשרה למה נאמר אין כוונתו אכפת זהב שתים עשרה קמא דבודאי קרא קמא בא ללמד שהם הם שהתנדבו ולא אירע בהן פסלות כמו שדרשו גבי קערות והכא דרשי כפות זהב שתי' עשר' יתיר' דכתיב הכא לכן דרשו דבא לומר שהכפות היו של זהב וא"ל אכתי לא לכתוב האי כפות זהב יתירא דמכפות זהב קמא ידעינן דכפות היו של זהב מדסמך זהב אצל כפות די"ל דא"כ לא הוי ידעינן גבי כפות שהם הם שהתנדבו ולא אירע בהן פסלות דה"א דהקרא בא לומר שהכפו' היו של זהב ודוק כנ"ל: