מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
- גר נימול לעולם לשמונה בדפוסים: לח'
- הא - כיצד?
- עד שלא טבלה אמו - נולד בן? נימול בן יומו.
- משטבלה אמו - נולד? נמול לשמונה בדפוסים: לח'
- גר שנתגיר מהול, או ספק שנולד מהול,
- צריך להטיף ממנו דם ברית - כדברי בית שמאי.
- ובית הלל אומרים: אינו צריך.
- אמר רבי מתיא בן חרש
- משום רבי שמעון:
- לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על גר שנתגיר מהול, ועל תינוק שנולד מהול.
- על מה נחלקו?
- על תינוק שנולד מהול ביום השבת:
- - שבית שמאי: דוחין עליו את השבת להטיף ממנו דם ברית,
- ובית הלל אומרים: אינו צריך.
- עבד שטבל לפני רבו - הרי הוא בן חורין.
- מעשה בבלוריא[1] המלכה,
- שטבלו מקצת עבדיה לפניה, ומקצת עבדיה לאחריה.
- ובא מעשה לפני חכמים ואמרו:
- אלו שטבלו לפניה - בני חורין, ולאחריה - משועבדין.
- כשם שישראל נכנסים לברית בשלוש בדפוסים: בְּ-ג' מִצְּוֹת,
- כך גרים נכנסין: למילה, ולטבילה ולקרבן.
- שנים בדפוסים: ב' מעכבין, ואחד בדפוסים: וְ-א' אינו מעכב.
- רבי אליעזר אומר: גר שנתגיר צריך להפריש רביעית לקִנוֹ.
- רבי שמעון אומר: אינו צריך.
- נפרעים מן הגרים - כדברי רבי יוסי.
- רבי יהודה אומר - אין נפרעין ממנו, אלא הרי הוא כבן יומו.
- אמר רבי חנינה בר גמליאל:
- מפני מה גרים מעונין?
- - מפני שהם מחשיבים קודם לשנה וקודם לשתים 'שאגבה את חובי, ואעשה כל צרכי'.
- אלו? ממון הן?!
- כדבריך. אלא: שהם קוברים בנים ובני בנים.
- וחלאים רעים ויסורין באין עליהם.
- מפני מה מעונים?
- מפני שבע מצות שנצטוו עליהם בני נח.
- ^ ברוריה - לפי המודפס בש"ס וילנה בעקבות החיד"א
