מלבי"ם על תהלים קו טז
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק ק"ו • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מו • מז • מח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיְקַנְא֣וּ לְ֭מֹשֶׁה בַּֽמַּחֲנֶ֑ה
לְ֝אַהֲרֹ֗ן קְד֣וֹשׁ יְהֹוָֽה׃
(טז-יז) "ויקנאו", לפי הסדר האמור פה מבואר כדעת האומרים שמחלקותו של קרח היה קדם מעשה המרגלים אחר מעשה של קברות התאוה, (ולמ"ד שהיה אחר מעשה מרגלים, צ"ל שחושב לפי חומר החטא והעונש, ולכן סמך העגל ומרגלים ביחד אחר מעשה קרח, שהיה חטאם גדול ביתר שאת), והנה בעדת קרח היו שם שני כתות, שדתן ואבירם ור"ן ראשי סנהדראות היו מתנגדים על השבעים זקנים שבחר משה, כי הם היו קרואי מועד אנשי שם וחרה להם על שלא נח עליהם הרוח, ועז"א "ויקנאו למשה במחנה" שקנאו בסבת משה מה שעשה במחנה, כמ"ש ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל, וקרח היה חולק על הכ"ג נגד אהרן, ועז"א "לאהרן קדוש ה'", והיה בהם שלשה מיני עונשים, דתן ואבירם נבלעו, ועז"א "תפתח ארץ", ודתן נבלע לבדו ואבירם היה לו עדה של בנים ובנות שהם עשרה, ועז"א "ותכס על עדת אבירם":
ביאור המילות
"ויקנאו למשה". קנאה שאחריו למ"ד הוא לטובה כמ"ש ישעיה (י"א), וע"כ פי' בשביל משה, וכן פי' חז"ל מלמד שכל אחד קנא את אשתו ממשה:
<< · מלבי"ם על תהלים · קו טז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.