מלבי"ם על תהלים נח ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק נ"ח • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים נ"ח, ט':

כְּמ֣וֹ שַׁ֭בְּלוּל תֶּ֣מֶס יַהֲלֹ֑ךְ
  נֵ֥פֶל אֵ֗֝שֶׁת בַּל־חָ֥זוּ שָֽׁמֶשׁ׃



"כמו שבלול" (שנעקע) שסגולתו שכמעט שיגעו בם ימלטו מקרבם ליחה רבה עד שידמה כאלו הם "נמסים", (וידוע שע"י הריר שבם יתנועעו בקל ועל זה אמר "תמס יהלך)", ויהיו דומים "כנפל אשת" שרץ שתום העין אשר "בל חזה שמש", (וי"ל נפל אשת מין נחש עור (בלינדע שלייכע) שסגולתו שבנגוע איש בו יתקשה כאבן ויפול לחתיכות, ונקרא נפל ע"י נפילתו לחתיכות, ואשת ע"ש עורונו, אישון לילה ואפלה), ור"ל או שימס כמים בנגעו בו, והנמשל ע"י הוכוח של דוד בעת שכרת כנף המעיל, או יהיה עור בלתי רואה ויתקשה כאבן, ואם לא ירף ידיו יפול לחתיכות:

ביאור המילות

"תמס". שם, שרשו מסס, והתי"ו למשקל השם.

"אשת", מין שרץ בדברי חז"ל, ואני פירשתי לפני ענינו:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.