מלבי"ם על משלי כט כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק כ"ט • פסוק כ"ה | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"ט, כ"ה:

חֶרְדַּ֣ת אָ֭דָם יִתֵּ֣ן מוֹקֵ֑שׁ
  וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהֹוָ֣ה יְשֻׂגָּֽב׃



"חרדת אדם יתן מוקש" - הגם שאמר למעלה (משלי כח יד): "אשרי אדם מפחד תמיד", בכל זאת, "החרדה", שמורה הבהלה הפתאומית, זה "ייתן מוקש", וזה מורה שאינו בוטח בה'.

אבל "הבוטח בה' ישוגב" ולא יחרד, כמו שאמר הלל (ברכות ס.): "מובטח אני שאינו מאנשי ביתי", שנאמר (תהלים קיב ז): "משמועה רעה לא יירא, נכון ליבו בטוח בה'".