מלבי"ם על ירמיהו מא ח
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק מ"א • פסוק ח' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • טז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַעֲשָׂרָ֨ה אֲנָשִׁ֜ים נִמְצְאוּ־בָ֗ם וַיֹּאמְר֤וּ אֶל־יִשְׁמָעֵאל֙ אַל־תְּמִתֵ֔נוּ כִּֽי־יֶשׁ־לָ֤נוּ מַטְמֹנִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה חִטִּ֥ים וּשְׂעֹרִ֖ים וְשֶׁ֣מֶן וּדְבָ֑שׁ וַיֶּחְדַּ֕ל וְלֹ֥א הֱמִיתָ֖ם בְּת֥וֹךְ אֲחֵיהֶֽם׃
"ועשרה אנשים נמצאו בם", והם בחשבם שגדליה צוה להכותם על הלכם לבית ה', "אמרו אל תמיתנו כי יש לנו מטמונים בשדה" וניתן שוחד אל גדליה אם יחיה אותנו, וע"כ לא המיתם כדי שיחשבו שכ"ז נעשה בפקודת גדליה, והיה כונתו אם להפיל אימה על הנותרים שיחשבו שנבוכדנצר מינה את גדליה לרצוח תמימי דרך המתאבלים על החורבן, ואם כדי שכולם ישמחו ויאשרוהו על שהרג את גדליה שרצח נפשות שלא במשפט, וז"ש.
<< · מלבי"ם על ירמיהו · מא ח · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.