מלבי"ם על יחזקאל ד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על יחזקאלפרק ד' • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל ד', ג':

וְאַתָּ֤ה קַח־לְךָ֙ מַֽחֲבַ֣ת בַּרְזֶ֔ל וְנָתַתָּ֤ה אוֹתָהּ֙ קִ֣יר בַּרְזֶ֔ל בֵּינְךָ֖ וּבֵ֣ין הָעִ֑יר וַהֲכִינֹתָה֩ אֶת־פָּנֶ֨יךָ אֵלֶ֜יהָ וְהָיְתָ֤ה בַמָּצוֹר֙ וְצַרְתָּ֣ עָלֶ֔יהָ א֥וֹת הִ֖יא לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃



"ואתה" אחר שתצייר ענין האויבים הצרים עליה בדבר ה', "תקח מחבת ברזל" וזה יהיה לאות שהושם קיר "ברזל בין הנביא" מלאך ה' "ובין העיר" רומז כי עונותיהם היו מבדילים כקיר ברזל בין ה' ושלוחי השגחתו ובין העיר, ובכ"ז "והכינתה את פניך עליה" לרמז שדרך הקיר הזה הכין ה' פניו אליה ע"י נביאיו ששלח אליהם יום יום השכם ושלוח, ומצד זה היא במצור כפול,

  • א) מצור נפשי, ע"י הנביאים הצרים עליה יום יום להשיבם אל דרך הטוב,
  • ב) המצור של האויבים, וז"ש שע"י הקיר ברזל "והיתה במצור" מן האויבים כי סרה ההשגחה מהם, וע"י שהכין פניו אל העיר, עי"כ "וצרת עליה" אתה, להשיבם למוטב באופן שאם ינצח הנביא את העיר לא ינצחום האויבים, ואם לא ינצח רק תשאר הקיר ברזל בינו ובינם אז האויבים ינצחוה, וזה "האות לבית ישראל":

ביאור המילות

"והיתה במצור וצרת", כפל ויתור? ובפי' תקנתיו:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.