מלבי"ם על בראשית יד יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על בראשיתפרק י"ד • פסוק י"ג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית י"ד, י"ג:

וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית־אַבְרָֽם׃



(יג)" ויבא הפליט", ממ"ש הפליט בה"א הידיעה הוכיחו חז"ל שהוא עוג שנמלט מן הרפאים שהוכו במלחמה הזאת, והוא הנודע כמ"ש כי הוא לבדו נשאר מיתר הרפאים, וקראו "אברם העברי" כי הפליט לא ידע שלוט הוא בן אחיו רק ידע שהוא עברי מעבר הנהר, וחשב שעי"כ יתעורר אברם במה שנעשה לאיש מארצו," והוא שוכן" שאם היה אברם במקום אחר לא היה יכול לעזוב את ביתו ורכושו מפחד השוללים שרבו בעת ההיא בארץ, רק אז "היה שוכן באלוני" ממרא שהיו לו עבדים רבים, וכן "אחיו אשכל וענר" היו להם אנשי חיל, והם כולם "היו בעלי ברית אברם" שכרתו ברית ביניהם, לעזור זה את זה בעת צר ומלחמה, ועי"כ היה יכול ללכת עם אנשיו לרדוף ולהציל: