מלאכת שלמה על סנהדרין יא
<< · מלאכת שלמה · על סנהדרין · יא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
משנה א[עריכה]
אלו הן הנחנקין: ביד ספט"ו דהלכות סנהדרין ס"א גרסי' ואלו בוי"ו:
המכה אביו ואמו: בריש פרקין וילפינן לה מקרא דכתיב ביה מות יומת וכל מיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק ומדכתיב או באיבה הכהו בידו וימות ש"מ דכל היכא דאיכא בתורה סתם הכאה לאו מיתה היא ומכה אביו ואמו נמי הכאה בעלמא היא ונחנק עלי':
וגונב נפש מישראל: ביד פ"ט דהלכות גניבה:
וזקן ממרא וכו': ובגמרא בברייתא מפיק אזהרה לגונב נפש מישראל מקרא דלא תגנוב דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בנפשות לא תרצח לא תנאף כל אלו חייבי מיתות ב"ד אף לא תגנוב בגניבה שיש בה מיתות ב"ד:
והבא על אשת איש: ביד פ"א דהלכות איסורי ביאה סי' ו':
זה חומר במקלל: בגמרא פריך וליתני נמי וחומר במכה מבמקלל שהמכה עשה בו שלא בעמך כבעמך דלא כתיב ביה בעמך משא"כ במקלל דכתיב ביה ונשיא בעמך לא תאר בעושה מעשה עמך וזה שעבר עבירה שחייב מיתה לאו עושה מעשה עמך הוא ואמאי לא תני האי חומרא דמכה ומשני קסבר תנא דמתני' מקשי' הכאה לקללה בקראי דבואלה המשפטים אע"פ שמקרא אחד מפסיק בינתים ותנא דברייתא בגמרא פליג עליה דלא מקשי' הואיל וקרא מפסיק בינתים ע"כ:
עד שיכניסנו וכו': מצאתי הגירסא ברד"ק ז"ל בשרש עמר עד שיכניסנו לרשותו וישתמש בו וימכרנו שנאמר וכו' ע"כ. וביד רפ"ה דהלכות ממרים וסימן ה' ובטור יו"ד סי' רמ"א:
הגונב את בנו וכו': ובקצת נוסחאות מצאתי דפוס הגונב את בנו ר' יוחנן בן ברוקא מחייב וחכמים פוטרין גנב מי שחציו עבד וחציו בן חורין ר' יוחנן בן ברוקא מחייב וחכמים פוטרין וכן הוא בירושלמי וכן הגיה הר"ר יהוסף ז"ל:
גנב מי שחציו וכו': ירושלמי דפסחים פ' האשה:
משנה ב[עריכה]
זקן ממרא: ביד פ"א דהל' סנהדרין סי' ג' ובפ"א דהלכות ממרים סי' ב' ובפ"ג סי' ה' עד סוף הפרק:
שנאמר כי פלא: במופלא שבב"ד הכתוב מדבר למעוטי תלמיד:
חזר לעירו וכו': ריש פ"ק דהוריות:
תלמיד שהורה לעשות פטור: תוס' פ"ק דמכלתין דף י"ו. וראיתי שמחק הר"ר יהוסף ז"ל שלשה מלות יושב מן המשנה גם בסיפא הגיה כן לזה שעל פתח העזרה. גם הגיה בכל הבבות אם שמעו אמרו להם גם הגיה שבלשכת הגזית שמשם תורה יוצא לכל ישראל וכו' גם הגיה ושנה ולימד כדרך שהוא למוד:
משנה ג[עריכה]
חומר וכו': ביד בהלכות ממרים פ"ג סי' ט' וספ"ד. ואיתא בירושלמי פ"ק דברכות ועיין בא"ח סוף סי' ל"ו. ואמרינן תו בברייתא דהתם שזו דברי ר' ישמעאל ר' עקיבא אומר אינו צריך טט בכתפי שנים פת באפריקי שתים ע"כ. וכתוב בספר לבוש תכלת סוף סי' ל"ד ולהניח שני זוגות תפילין מסדר אחד שנוהגים בו דהיינו כדעת רש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל דאין הויות כהדדי יש להסתפק אם יש בו משום בל תוסיף דשמא דומיא דציצית שיכול ללבוש כמה בגדים שיש ציצית בהם והה"נ תפילין וכן משמע מאמרם ז"ל בענין בל תוסיף כגון ה' פרשיות שבתפילין דמשמע הא ב' זוגות לית בהו משום בל תוסיף או נימא דה"ה שתי זוגות מסדר אחד ואינן דומה לציצית שכל כסות חייב בהן ואגב ה' מינים שבלולב אומר ג"כ ה' פרשיות שבתפילין ויש להחמיר שלא להוסיף כלל ע"כ:
משנה ד[עריכה]
אין ממיתין אותו לא בב"ד שבעירו: אבל דנין אותו בב"ד שבעירו כמ"ש במשנה ה' פ"ק. ומה שפי' רעז"ל אם שאלו לב"ד שבלשכת הגזית ואמרו לו וחזר לעירו ושהה שם ימים רבים עד שגלתה סנהדרי גדולה ליבנה ואח"כ הורה כבתחלה וכו' הוא פי' רש"י ז"ל והקשו עליו תוס' ז"ל דסוף סוף כשממתינין עד הרגל היאך ממיתין הא כיון דגלתה סנהדרין אין דנין דיני נפשות כדאמרינן בפ' היו בודקין וכי תימא דברגל חוזרים ב"ד הגדול ויושבים בלשכת הגזית אף לאחר שגלו ואז דנין אותו חדא דא"כ משכחת ליה לריב"ז דהוה בסנהדרין ובפ' היו בודקין לא משמע הכי ועוד מאי ענוי יש הא אין שייך ענוי הדין אלא כשמשהין אותו אחר גמר דינו כדמוכח וכו' ופי' ר"ת דמיירי כשנגמר דינו קודם שגלתה סנהדרין ע"כ:
שנאמר וכל העם ישמעו: צריך להשמיע מיתתו לרבים שלא יעשה אדם עוד כן:
וכותבין ושולחין: בברייתא דבגמרא אמר להם ר' יהודה וכי נאמר יראו וייראו והלא לא נאמר אלא ישמעו וייראו:
איש פלוני: בן איש פלוני נתחייב מיתה בב"ד כך צ"ל. וביד פי"ב דהלכות סנהדרין סי' ד' וספ"ג דהלכות ממרים. והקשה הרב ר' אליה מזרחי ז"ל בפרשה שופטים וא"ת מ"ש הכא גבי זקן ממרא דפי' רש"י מכאן שממתינים עד הרגל כר' עקיבא ומ"ש גבי בן סורר ומורה דפי' רש"י ז"ל וכל ישראל ישמעו וייראו מכאן שצריך הכרזה בב"ד פלוני נסקל על שהיה בן סורר ומורה ר' יהודה. וי"ל שגם ר' עקיבא מודה שצריך הכרזה דאל"כ מה הועילו חכמים המתנה זו שממתינים אותו עד הרגל אם לא יכריזו בב"ד להודיע ענייניו לעם אבל המחלוקת שבינו ובין ר' יהודה אינה אלא בהמתנה שר' עקיבא אומר שצריך להמתין עד הרגל ור' יהודה אומר אין מענין דינו של זה אלא ממיתין אותו מיד וכותבים ושולחים בכל מקום שהרי הרמב"ם שפסק לגבי זקן ממרא כר' עקיבא שממתינין אותו עד הרגל כתב אח"כ וד' צריכין הכרזה שהרי בכולן נאמר וכל ישראל והאחד מהן זקן ממרא:
משנה ה[עריכה]
נביא השקר וכו': ביד פ"ה דהלכות ע"ז סי' ז' ק':
המתנבא מה שלא שמע: כגון צדקיה בן כנענה:
ומה שלא נאמר לו: כגון חנניה בן עזור:
מיתתו בידי אדם: מחק הרי"א ז"ל שלש מלות הללו:
הכובש את נבואתו: כגון יונה בן אמתי וביד בהלכות יסודי התורה פ"ט סי' ב' ג':
והמוותר על דברי הנביא: כגון חבריה דמיכה שלא אבה להכותו: וכתוב בספר כתר תורה שחבר החכם הר"ר דוד ויטאל ז"ל במצות לא תעשה סי' י' דכאן בפירוש המשנה לא פירש [הרמב"ם] רק הענין לבד אבל במשנה תורה בסוף הלכות יסודי התורה כשידוקדקו דבריו ז"ל נראה שכוונתו לפרש המוותר על דברי הנביא שר"ל מי שמדקדק אחריו ביותר לנסותו אם נביאותו אמת ולכן כתב שם ואסור לנסותו יותר מדאי וכו' דשם פירש פירוש הענין ומשמעות התיבה ע"כ:
ונביא שעבר על דברי עצמו: כגון עדו הנביא ששמע לדברי נביא השקר וחזר ואכל ושתה עמו ומוותר על דברי הנביא בנביא מוחזק משמע מן הגמרא:
משנה ו[עריכה]
המתנבא בשם ע"ז: כגון נביאי הבעל. וביד בפ"ה דהלכות ע"ז סי' ו':
הבא על אשת איש: פרק נערה דף מ"ט דייקינן מדקתני כיון שנכנסה לרשות הבעל ולא תנא בה נכנסה לחופה ש"מ נכנסה לרשות הבעל בעלמא דהיינו מסר האב לשלוחי הבעל אע"פ שלא נכנסה לחופה שעדיין היא בדרך אם זנתה הרי זו בחנק דתו לא קרינן בה בית אביה:
שכל הזוממין וכו': ס"א שכל המוזמין. אכן הרי"א כתב הזוממין מצאתי בכל הספרים ואיתא בריש פ"ק דמכות ופי' שם רש"י ז"ל כלומר אין להם לצפות מיתה אחרת אלא משכימין לאותה מיתה שנגמר בה דינו של נידון ע"כ. וכתבו שם תוס' ז"ל פי' רש"י ז"ל שאין להם נס והמלטה וקשה דמאי קמ"ל פשיטא ובכתובות פי' שרוצה לומר מקדימין שלא יענו הדין וגם זה קשה דמאי קמ"ל פשיטא לכך פי' ר"י מקדימין ה"פ ודאי אתה צריך להמיתו במיתה שהמיתו אבל אם ודאי אינו יכול אפילו הכי נמיתם בכל מיתה שנוכל כדתניא הכה תכה ע"כ:
חוץ מזוממי בת כהן: מפיק לה מברייתא בגמרא מדאמר קרא ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו למה לי למכתב תו לאחיו אלא משום דכל הזוממין ובועליהם כיוצא בהם אבל בת כהן אמר קרא היא מחללת ודרשינן היא בשריפה ואין בועלה בשריפה זוממיה אינו יודע אם לבועל הוקשו ובחנק אם לה הוקשה ובשריפה כשהוא אומר לעשות לאחיו לאשמועינן לאחיו ולא לאחותו וכל היכא דבעדות מחייבינן איש ואשה ודינם חלוק כי הכא לו הוקשו וביד רפי"ח דהלכות עדות וס"פ עשרים:
סליק פירקא. וסליקא לה מסכת סנהדרין