מלאכת שלמה על כריתות ד
<< · מלאכת שלמה · על כריתות · ד · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
משנה א[עריכה]
ספק אכל חלב וכו': ומיירי בשעה שאכל היה סבור שהוא שומן דאי יודע שהוא חלב היכי מייתי קרבן הא לא שב מידיעתו הוא ובעינן שאם היה יודע בשעת אכילתו שהיה איסור לא היה אוכלו תוס' ז"ל:
ואפילו יש בו: צריך למחוק שלשה מלות הללו. ורב אסי מפ' בגמרא דספק אכל חלב דקתני ברישא דמתניתין היינו חתיכה אחת ונסתפק לו אחר שאכלה אם היתה חלב או שומן וכ"ש אם היו שתי חתיכות לפניו אחת של חלב ואחת של שומן ונסתפק לו אחר שאכל אם אכל את של חלב או את של שומן דמביא אשם תלוי כדקתני סיפא וזו ואין צריך לומר זו קתני. אבל רעז"ל פי' מתניתין כחייא בר רב דמפרש דרישא נמי בשתי חתיכות שהיו לפניו א' של חלב וא' של שומן וסיפא פרושי קא מפרש. ועוד פירש דטעמא משום איסור קבוע ולא כהנהו טעמי שכתבתי בארך בפ' שני דנדה סימן ב' ע"ש. ורבי נמי ס"ל בברייתא דלא בעינן חתיכה משתי חתיכות. וביד פ"ח דהלכות שגגות סימן ב':
שבת ויום חול: אית דגרסי שבת ויו"ט ולא מצאתי רמז לגירסא זו כלל ועיקר דאפילו שם ביד כתוב חול. וגם בת"כ פרשת ויקרא דבורא דחטאות פרשה י"ב:
משנה ב[עריכה]
ר' אליעזר מחייב חטאת: בפ"ק דהוריות דף ה' איתה למילתיה וגם בס"פ ידיעות הטומאה:
שבת ויוה"כ: כגון שחל יוה"כ בא' בשבת ועשה מלאכה במ"ש. וכולה מתניתין עד סוף הפרק איתה בת"כ פ' ויקרא דדבורא דחטאות וע"ש בספר קרבן אהרן. בפירוש רעז"ל מתעסק בשבת פטור דמלאכת מחשבת אסרה תורה. כתב הרא"ש ז"ל בתוספותיו וא"ת אשר חטא בה למה לי לפרט למתעסק תיפוק לי' מהכא וע"ק אמאי איצטריך למימר טעמא דמתעסק בחלבים ובעריות דחייב משום דנהנה תיפוק לי' דלא בעינן בהו מלאכת מחשבת ובשבת אינו פטור אלא משום מלאכת מחשבת ואי טעמא דנהנה עיקר ופטור בשבת משום דלא נהנה א"כ מה צריך טעמא דמלאכת מחשבת. וי"ל דתרי גווני מתעסק נינהו אחד שעשה עבירה בדבר שמתעסק בו אלא שמתעסק בדבר היתר ועלה בידו דבר איסור כגון שכיון לחתוך את התלוש ונמצא מחובר וחתכו דמטעם מלאכת מחשבת לא מיפטר כיון שהיה מתעסק באוחו דבר שנעשית בו עבירה מיקרי שפיר מלאכת מחשבת ומפטר מקרא דאשר חטא בה דמשמע דבעינן שיתכוין לחטא אלא שהיה שוגג. ועוד מתעסק אחר כגון נתכוון לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר דמקרא דאשר חטא בה לא מיפטר שהרי נתכוון לחטא ומפטר משום דבעינן מלאכת מחשבת וקאמר שמואל דמתעסק בשבת פטור ולא מיבעיא אם כיון להיתר דפטור מקרא דאשר חטא בה אלא אפילו נתכוון לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר פטור משום מלאכת מחשבת. ובעי תלמודא ה"ד מתעסק בשבת דפטרינן מאשר חטא בה וקאמר לאביי שנתכוון להגביה את התלוש ונמצא מחובר וחתכו ולרבא נתכוון לחתוך התלוש ונמצא מחובר וחתכו ע"כ והוא קיצור דברי תוס' שבכתיבת יד אשר העתקתי בספר חכמת בצלאל שחברתי וקראתיו בנין שלמה לחכמת בצלאל. עוד כתבו תוס' ז"ל רבא אמר פטור דהא לא איכוון לחתיכה דאיסורא. וא"ת שוגג נמי דכל התורה לא מתכיון לאיסור וי"ל דבכל התורה כשיאמר מותר הוא בשוגג בדבר שהוא ידוע לנו שהוא איסור אבל הכא מתכוון לדבר שהוא היתר לכולי עלמא אם היה כפי מה שהוא סבור ולכך פטור משום דהוי מתשסק ע"כ:
א"ר יוסי לא נחלקו על העושה מלאכה בין השמשות שהוא פטור: שאני אומר מקצת מלאכה עשה היום ומקצתה למחר. גמרא תניא אמר להן ר' יוסי דקדקתה אחרי וחשבתם לנצחני ולא הועלתם כלום שהם אמרו לו הגביהה בין השמשות מהו פירש הגביה חפץ בין השמשות שבין שבת ליוה"כ כדי להוציאה דאהגבהה חייב מיד שיש הגבהה שהיא הוצאה כגון שהיה סמוך לר"ה והוא עומד בר"ה מהו. היכי מצית למימר התם מקצתה היום ומקצתה למחר ואמר להו איהו התם נמי איכא למימר מקצת הגבהה היום ומקצתה למחר ופריך בגמרא נהי נמי דמקצתה היום ומקצתה למחר הא גמר מלאכה הוא ואמאי קאמר לד"ה פטור והא שמעינן ליה לר' אליעזר דמחייב דתנן רפי"ג דמסכת שבת ר"א אומר האורג שלשה חוטין בתחלה ואחד על האריג חייב ותירץ רב יוסף דר' יוסי מתני התם ר"א אומר האורג שלשה חוטין בתחלה ושנים על האריג חייב ושנים דהיינו כל השיעור ובתחלה היינו טעמא דבעי שלשה משום דסתרי פירוש דשנים אינם מתקיימין הלכך כיון דאפילו בגמר מלאכה בעי שיעור מלאכה הכא פטור משום שאני אומר מקצת מלאכה עשה היום ומקצתה למחר:
פוטרו היה ר' יהושע אף מאשם תלוי: ור"ש פליג עליה דר' יהודה בגמרא בברייתא דחייב מיהא באשם תלוי דכתיב גבי אשם תלוי ועשתה ולא ידע עשה בודאי אלא שלא ידע במה והביא את אשמו. וביד פ' שני דהלכות שגגות סימן ג' ובפ"ח סימן ה' ו':
משנה ג[עריכה]
ר"ש שזורי ור"ש וכו': ראיתי שהגיה הר"ר יהוסף ז"ל ר' ישמעאל השזרי וכתב כן מצאתי ע"כ. והגיה ג"כ על דבר שהוא משם אחד שהוא פטור ועל מה נחלקו וכו' ע"כ:
אפילו נתכוון וכו': ביד פ"א דהל' שבת סימן ט' ובפ' שני דהלכות שגגות סימן ה':
שר"א מחייב חטאת ור"י פוטר: דבה דכתיב בקרא בין אידיעה בין אחטאת היא לר"י עד שיתכוין לחטוא בה ולעת הידיעה ידע במה חטא ולר"א כיון שנתכוון לדבר שיש בו חטא ולעת ידיעה נודע לו שחטא רש"י ז"ל. בפירוש רבינו עובדי' ז"ל ה"ג אר"ש תמהתי אם יפטור בזה וכו'. אמר המלקט היא גירסת הרמב"ם ז"ל אבל גירסת הרגמ"ה ורש"י ז"ל ור' יהושע פוטר ותמהני אם וכו' והם סיום דברי ר' יהודה והשיב לו ר"ש א"כ למה נאמר אשר חטא בה והשיב לו ר' יהודה אשר חטא פרט למתעסק. וכן נראה שהגיה הר"ר יהוסף ז"ל. וז"ל רש"י ז"ל בגמרא בסוף סוגיא דשמטתין רבא אמר ליקדם איכא בינייהו שנתכוון ללקט זו תחלה ואח"כ זו והלכה ידו על האחרונה תחלה ר"ש ור"ש שזורי סברי אם משם אחד דברי הכל חייב דהואיל ושם אחד הם וסוף סוף תרויהו עבד מיחייב ולא איכפת לן במוקדם ומאוחר. כי פליגי בשני שמות ר' אליעזר מחייב חטאת הואיל ולשניהם נתכוון ושניהם עשה ולא איכפת לן במקדים המאוחר. ור' יהושע פוטר הואיל ובשעת לקיטת כל אחד ואחד לא לזה הוא מכוין ה"ל כמתעסק ופטור ור' יהודה סבר אפילו בשם אחד פליגי כגון שחורות ולבנות. אבל תמהני למה פטר הואיל וסוף סוף לשניהם נתכוון אבל במתעסק בעלמא שלא נתכוון אלא לאחת ולא עשה ועשה את חברתה לכולי עלמא פטור עכ"ל ז"ל. וז"ל הרגמ"ה ז"ל ליקדם איכא בינייהו דר' שמעון שזורי סבר כל שהוא משום שני שמות אם נתכוון ללקט אחד קודם והקדים וליקט חברו קודם ר' אליעזר מחייב ור' יהושע פוטר אבל בשם אחד כגון שחורות ולבנות ד"ה פטור א"ר יהודה אפילו בשם אחד פליגי ומ"מ תמהני אם יפטור ר' יהושע במקדים אפילו בשני שמות דר' יהודה סבר דבמקדים מחייב ר' יהושע הואיל ודעתו ללקט שניהם מה לי אם הקדים זה או זה וא"ל ר"ש שזורי וליטעמיך דתמיהת א"כ אשר חטא בה למה נאמר ומשני פרט למתעסק דפטור הוא לדברי הכל עד כאן. ועיין בירושלמי דשבועות סוף פרק שני. ועיין שם בספר קרבן אהרן: