מי השילוח/פרשת בהר
חלק א'[עריכה]
וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר וכו' ושבתה הארץ שבת לה' והוא שהבטיח הש"י לישראל כשיבואו לארץ ישראל יהי לבם בנייחא כי ארץ מורה על הלב, וזה שבתה הארץ שיהיה לכם בנייחא[1]
דבר אל בני ישראל וכו' ושבתה הארץ שבת לה' ענין שלוש פרשיות הנאמרים כאן פרשת שמיטה ופרשת דרור עבדים ביובל ופרשת ריבית, והוא שהש"י מזהיר לישראל שלא ישימו בטחונם בשום דבר הנראה לעיני האדם שיוכל לבטוח בו, ואלו השלשה דברים שמיטה ויובל וריבית הם בעולם שנה ונפש כי קנין שדות וכרמים הוא קנין שיש לאדם בעולם אשר יוכל לבטוח בו, וצוה הש"י נגד מצות שמיטה היינו שלא ישים האדם בטחונו בהם ויראה כי לה' הם, כי בשנת השמיטה אין לאדם שום הכרת קנין בקנינו, ויראה כי לה' הארץ. ונגד הבטחה שיש לאדם בזמן, היינו שיש לו מבטח שיאסף הון מחיר הזמן היינו שיקח ריבית, אמרה תורה אל תקח מאתו נשך כי עיקר ריבית הוא שלוקח מחיר הזמן כמאמר הגמ'(בבא מציעא ס"ג:) כללא דרביתא כל אגר נטר ליה אסור [2]. ונגד קנין שיש לאדם בנפשות עבדים ויכול לבטוח הבם שישתמש בהם לכל לצרכיו, נגד זה צוה הש"י מצות דרור עבדים ביובל, היינו שיראה האדם שאין לו קנין בגופם וצריך לשלחם לחפשי וגם בעת היותם עבדים צוה הש"י שלא ירדה בו בפרך, היינו שיבין שאין גופו שייך לו. וצוה הש"י אלו שלשה המצות היינו שנראה שהעולם והשנה והנפש אין שום מבטח להאדם בהם, רק ה' הוא מבטח האדם. ולזה סיים אחר פרשיות האלו, אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען, והוא שלא ידמה האדם בנפשו שנתמעטו השפעותיו במה שנאסרו לו כל הדברים האלה, לזה נאמר אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים פירוש הטובות שאינם בקדושה הם במצר וצימצום, לתת לכם את ארץ כנען, היינו הטובות שהש"י ישפיע לנו יהיו בקדושה ונוכל להתפשט בהם, כי הש"י ינחיל טובה בקדושה נחלה בלי מיצרים.