מילות הגיון/הקדמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אמר רבינו משה בן כבוד הרב רבינו מימון, זכר צדיק לברכה: שאל שר אחד מבעלי החכמות התורתיות ומאנשי הצחות והמליצה בלשון הערב[1] לאיש עין[2] במלאכת[3] ההגיון, שיבאר לו ענייני השמות הנזכרים הרבה במלאכת ההגיון, ויבאר לו הסכמת אנשי המלאכה[4] לפי מה שהסכימו עליו, ושיכון בהם לשון קצרה מן המילות ולא ירבה לכפול העניינים, כדי שלא יארכו הדברים, כי אין כוונתו לגדל כבודו ללמוד המלאכה הזאת למה שסופר לו ממנה, כי ההקדמות המונחות למי שירצה ללמוד המלאכה הזאת רבות, אבל הייתה כוונתו ידיעת הסכמתם ברוב השאלותם[5] לא זולתה[6].

ועתה אתחיל בזכרון מה שתכסוף, ואומר.


  1. ^ הלשון הערבית,
  2. ^ המעין,
  3. ^ בתורה,
  4. ^ חכמי ההגיון,
  5. ^ שהשאילו תיבות לשימוש בתור מונחים בחכמת ההיגיון,
  6. ^ לא יותר.