מטה אפרים אורח חיים תקצה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | מטה אפרים · סימן תקצה | >>

סימן תקצה בטור ובשולחן ערוך


דין מי שאינו בקי בתקיעות ובמוסף

סעיף א[עריכה]

מי שאינו בקי בתקיעות ולא בסדר מוסף, ולפניו שתי עיירות: באחת בקיאין בתקיעות ולא בתפילת מוסף, ובאחת בקיאין בתפילת מוסף ולא בתקיעות, הולך למקום שבקיאים בתקיעות, אפילו אם של מוסף ודאי ושל תקיעות ספק. ואף ביום שני של ראש השנה יש לעשות כן.

אם אותן שבקיאים בתקיעות אין יודעין, רק סדר אחד, ילך שם, שזה גם כן בכלל ספק. אך דווקא אם יודע שאותו סדר הוא ידוע להם בוודאי; אבל אם מספק שמא אין יודעין כלל, או שמספק אם יש להם שופר, וברור לו שעל כל פנים אין יודעין יותר מסדר אחד, ואותן שיודעין תפילת מוסף הוא ודאי, ילך למקום שיודעין תפילת מוסף. שאף על פי שתקיעות מוסף הוא מן התורה, וברכות הוא מדברי סופרים, מכל מקום מקום התקיעות הוא ספק ספיקא: שמא אין יודעין כלל או אין להם שופר, ואם תמצי לומר יודעין, כיון שעל כל פנים אין יודעין יותר מסדר אחד, הרי הוא גם כן ספק שמא אינו יוצא ידי חובתו בזה. וכיון שבמקום שיודעין הברכות – יצא ידי ודאי דרבנן, ומקום התקיעות יש ספק ספיקא, יש לו לילך לקיים ודאי דרבנן:

סעיף ב[עריכה]

אם יכול לילך למקום שמתפללין, ויש שהות ביום שישמע אחר כך תקיעות במקום שתוקעין, ילך תחילה למקום שמתפללין ומקיים שתי המצוות, שכל היום כשר לתקיעה. מה שאין כן אם ילך תחילה למקום שתוקעין, אף שיש שהות ביום שיוכל להגיע למקום שיודעין הברכות, והם ימתינו עד ביאתו ויהיה יוצא בתפילתו, מכל מקום יתאחר אחר שבע שעות על היום, ותפילת מוספין אין לאחרה לכתחילה עד אחר שבע שעות. אבל אם יכול להגיע לשם קודם שבע שעות, ילך תחילה למקום שתוקעין. לפי שנכון יותר שישמע התקיעות קודם תפילה:

סעיף ג[עריכה]

אם יש בעיר אחת שופר, ורוצה לילך למקום שיודעין הברכות ולשלוח אינו יהודי שיביא לו השופר לשם, והוא חוץ לתחום, מותר לילך למקום שיודעין להתפלל הברכות ולשלוח אינו יהודי אחר השופר, לפי שהוא שבות דשבות. ואף שאם לא היה הולך למקום שמתפללים – היה יכול לילך בעצמו למקום שתוקעין, מכל מקום היה צריך לדחות הברכות שהם דרבנן, ויש לדחות שבות דשבות במקום מצוה דרבנן. ואם יש בידו לילך מערב יום טוב ולהגיע ביום טוב במקום שיש שופר, ואם ילך למקום שמתפללים ויצטרך להביאו לשם על ידי אינו יהודי – יהיה חוץ לשנים עשר מילין, שהוא שבות גמור, ילך למקום שתוקעין, אף על פי שלא יוכל להתפלל, שאז יהיה אנוס בדרבנן בשב ואל תעשה; מה שאין כן כשישלח אחר שופר, יעבר על שבות דרבנן בקום ועשה: