מהרש"ל על הש"ס/סנהדרין/פרק ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף סח עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה הכי גרסינן אם כן לימא קרא כי יהיה בן איש כו' כצ"ל:


דף סט עמוד א[עריכה]

גמרא איני והא תנא דבי רבי ישמעאל כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ש"מ כו' ג' חדשים ש"מ כו' הד"א:

בד"ה והצילו העדה כו' רובא ולא מיפטר כו' הד"א:

בד"ה קנאה ליורשה וליטמא לה ולצאת בגט כו' כצ"ל:

בד"ה לטמא משכב כו' מטמא אפילו אוכלין ומשקין ואפילו נגע בו כו' כצ"ל:

בד"ה נשאת לכהן כו' לחופה וזו אם כו' הד"א:


דף סט עמוד ב[עריכה]

גמרא ואמר ר"י יסכה כצ"ל:

רש"י בד"ה המסוללות לשון פריצות הס"ד:

בד"ה אי נימא כו' בנה ויקרא את כו' ויהי לשנתים ימים אחר כו' כדאמרי' בתמורה ויהי אבשלום כו' עצתו ויצו אל ביתו כו' כצ"ל:

בד"ה ותמת עזובה כו' שלישי לו וכי עבד כו' הד"א:


דף ע עמוד א[עריכה]

גמ' אימשוכי הוא ובכל שהוא כו' למי חכלילות עינים למאחרים כו' מ"ש ד' דלטייה בהדיא כו' כצ"ל ונ"ב ס"א בהדיה:

רש"י בד"ה בחבורת מצוה כו' עושין סעודות הס"ד. בד"ה יין בזול כו' ולא ממשיך הס"ד:

בד"ה ויין חי צ"ל יין חד:

בד"ה בשר כיבא כו' וניכבב וניכול כו' כצ"ל:

בד"ה למרי נפש לאבלים לפכוחי צערייהו כצ"ל:

בד"ה שיחי כו' בשיחי למי כו' הד"א:

בד"ה שלשה עשר ווי"ן לשון וי וי ויאמר ארור כו' כצ"ל והד"א:


דף ע עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה יום עבורו כו' היוצא מעובר אור עבורו כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה אבל בשר עוף טהור הס"ד:

בד"ה סתם שקצים כו' שקץ הם רמשים כו' הד"א:

בד"ה הא טהורים חייב הס"ד ואחר כך מתחיל הדבור כי תנן:

בד"ה וטעמא מאי מפטר אדבר עבירה הס"ד ואחר כך מ"ה איננו שומע כו' כצ"ל:


דף עא עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה עד שיגנוב כו' ויאכל ברשות אחרים כו' כצ"ל:

בד"ה אי נימא כו' בת קדושין הס"ד:

בד"ה בשוה לאביו כו' מפרש לקמן הס"ד:

בד"ה בקולנו חד קול כו' כצ"ל. בד"ה אפי' מזוזה כו' שאזכרת השם כתובה שם ולא קרינא כו' כצ"ל והד"א:


דף עא עמוד ב[עריכה]

גמ' ויסרו מבן ובן מבן כו' ונשתנה דינו ונשתנה מיתתו כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה למדנו ויסרו כו' מבן דכתיב גבי בן ללמדנו כו' מבן והיה כו' כצ"ל. נ"ב פי' למדנו ויסרו דסורר ומורה מבן שעמו כי היכא דנגמר נמי אויסרו דמוציא שם רע דליהוי בן עמו ואח"כ יליף בן דאייתי הכא בג"ש מבן אם בן הכות כו':

בד"ה הואיל ונשתנה דינו ונשתנה מיתתו כו' ועדים ונשתנית כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה שאני הכא כו' אבל הכא אלו עביד כו' כצ"ל:

בד"ה שהכה את כו' בסייף וכן בא כו' הד"א:

בד"ה עשה כן כו' השתא מיתתו כו' הד"א:

בד"ה ובסקילה מאי טעמא כו' צ"ל בסקילה מאי טעמא כו' פטור לגמרי הס"ד:

בד"ה מגמר מכלה הס"ד:


דף עב עמוד א[עריכה]

גמ' אמר רבה מסתברא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה יש לו כו' להורגו חייב לשלם כו' הד"א:

בד"ה אבל נטל כו' מילתא דרב דפטר בה כו' כצ"ל:

בד"ה ולא היא מסקנא דמילתא דרבה הוא כו' כצ"ל:

בד"ה מתיב רב ביבי לרבה פריך כו' כצ"ל:

בד"ה פטור מן כו' בדמי קננהו כו' דאמר נטל לא כצ"ל:

בד"ה ה"ג כו' הרגהו וכו' אין לו כו' והד"א:

תוס' בד"ה לא קבלינהו כו' ודש בה ואתנן כו' כצ"ל. ונ"ב פירוש שלוקה ומשלם ממון כדי לצאת ידי שמים דומיא דאתנן של אמו דמן התורה פטור מן אותה אתנן שהרי מתחייב בנפשו מכל מקום לצאת ידי שמים משלם לה ונקרא אתנן ואסרה תורה:


דף עב עמוד ב[עריכה]

גמ' קא משמע לן כיון דרודף הוא ואפילו אחר נמי אלא כו' מ"מ שאני התם כו' בנפש דקסבר רודף כו' לבי דינא ובי דינא בעי התראה ואי בעית אימא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה יצא ראשו כו' את אמו כו' הד"א:

בד"ה בעי לאתויי צ"ל דבעי:

בד"ה כאן באב כו' יקום רוצח יקטול אי פשיטא כו' לך מילתא כליליא כו'. נ"ב סיפא דקרא ובלילה יהא כגנב (איוב כד):


דף עג עמוד א[עריכה]

גמ' נערה צ"ל נער בכל מקום וכן ברש"י ותוספות וכן מעבר לדף:

רש"י בד"ה וכי מה כו' מהדדי מה נערה כו' הד"א:

בד"ה חייבי כריתות כו' דעריות קאמר דאיכא כו' כצ"ל:

בד"ה נערה וחטא צריך להיות לנער חטא:

בד"ה נער כתיב כו' מסורת נער להביא את הזכור נער כמשמעו כצ"ל:

תוס' בד"ה ומה נערה כו' שזה בסקילה וזה בסייף לאו כו' כצ"ל:

בד"ה אף רוצח כו' דהתם רשות דאשמועינן קרא כו' כצ"ל:


דף עג עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה דאורחייהו כו' בארוסה שחביבה כצ"ל:

בד"ה ונכתב חטא כו' שהרי הן בכלל כצ"ל והס"ד ואחר כך מ"ה חד למעוטי עובד כוכבים:

בד"ה איידי דכתב כו' דקרא דע"כ כו' כצ"ל:

בד"ה אפגמה רבה כו' בבעילתו אבל כ"ג הד"א:

בד"ה הבא על כו' ואע"ג דחייב כרת כו' כצ"ל:

בד"ה אלא למ"ד כו' בכל התורה כבעילה זו כו' כצ"ל:


דף עד עמוד א[עריכה]

גמ' דאמר רבה רודף שהיה רודף כו' כצ"ל. ונ"ב ה"ג רבה כו' כדמוכח בפרק בתרא דב"ק וכן פירשו התוספות בפרק אלו נערות בד"ה רב אשי אמר בזר שאכל תרומה כו' דף ל"א:

שם ושיבר את הכלים בין של רודף בין של נרדף כו' נמחק בין של רודף:

שם שלא יהא ממונו חמור מגופו כו' בנפשו סבר לה כו' דתניא ר"א אומר ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך אם נאמר כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה רודף שהיה רודף אחר רודף חבירו להורגו כו' כצ"ל:


דף עד עמוד ב[עריכה]

גמ' פשיטא ישראלים בעינן כו' דתני רבינאי אחוה כו' כצ"ל:

שם הני קוואקי ודימונקי היכי יהבינן להו כו'. נ"ב פירוש לנורא וכן נמצא להדיא בס"א וכן פירש בערוך קווק דלא היו נוטלין האור רק מבית היהודים ומה שפירש רש"י שצריך לאותו כלי כו' על האור קאמר ודו"ק:

שם אמר ליה דהא אינהו וכל אבזרייהו כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ערקתא דמסאני כו' ישראל והאי פרהסיא כו' כצ"ל:

בד"ה להלן במרגלים נ"ב כן מצאתי בספרים אחרים וכן בר"ן אבל מן התימה כי לא נאמר אלא גבי עדת קרח. ומסתפינא דלא דק (עיין במהרש"א):

תוס' בד"ה והא כו' המאורסה תהרג ואל תעבור כו' כצ"ל:


דף עה עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה העלה לבו טינא נימוק כו'. נ"ב בספרים אחרים כתיב לימ"ן פירוש והוא לשון לע"ז וכן נראה לי דנימוק הוא ההיפך מטמטם וכן בספרים אחרים לא נאמר כלל: