מדרש תנחומא לך לך יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


יח.    [ עריכה ]
ויהי אברם בן צ"ט שנים. זש"ה זה שאמר הכתוב (תהלים, סח) יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על כן ברכך אלהים לעולם, חגור חרבך על ידיך גבור הודך והדרך. כנגד מי אמרוהו בני קרח המזמור הזה? לא אמרוהו אלא כנגד אברהם יפיפית מבניו של אדה"ר אדם הראשון. ומי היו בניו של אדה"ר אדם הראשון? שת קין מהללאל ירד חנוך משותלח למך נח ובניו, ומנין שנקראו בני נח בני אדם? שנאמר (בראשית, יא) אשר בנו בני האדם. הוצק חן בשפתותיך, כשאמרת למלך סדום אם מחוט וגו', על כן ברכך אלהים לעולם, הנה לי גלוי וידוע לפני כל אשר עשית וכל מה שנשתבחת שירדת על קדושת שמי לתוך הכבשן ונתנסית בעשרה נסיונות ורדפת אחר המלכים ונשתבחת בעולם מכאן ואילך אם אתה מבקש להודיע גבורתך בעולם, חגור חרבך על ירך גבור תן את המילה בין ירכיך והוא הודך והדרך, ואתנה בריתי ביני ובינך ולא היה יודע מהיכן ימול, רמז לו הקב"ה רמז אמר לו וארבה אותך במאד מאד ממקום שאתה פרה ורבה אתה צריך לימול, בר קפרא אמר אברהם דרש מק"ו קל וחומר, אמר האילנות מהיכן חייבין בערלה ממקום שעושין פירות אף אני ממקום שאני עושה פירות אני צריך לימול: