מדרש תנחומא כי תשא ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ט.    [ עריכה ]
לפקדיהם. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, מנה את ישראל. אמר לפניו, רבוני, כתיב והיה זרעך כעפר הארץ (בראשית כח, יד), וכתיב ושמתי את זרעך כחול הים (בראשית לב, יב), ועכשיו את אומר כן. אמר לו, אם בקשת לעמוד על מנינם, טול ראשי אותיות של שבטים ותעמוד על מנינם. ר' דראובן מאתים אלף, ש' דשמעון שלש מאות אלף, י' דיהודה י' דיששכר י' דיוסף שלשים אלף, נ' דנפתלי חמשים אלף, ז' דזבולון שבעת אלפים, ד' דדן ארבעת אלפים, ג' דגד שלשת אלפים, ב' דבנימין אלפים, א' דאשר אלף, הרי חמש מאות תשעים ושבעה אלף. אותן שלשת אלפים שנשתיירו, הן הן שנהרגו על העגל, שנאמר, ויעשו בני לוי כדבר משה ויפול מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש (שמות לב, כח). לכך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, מנה אותם כמה חסרו. רבי מנחם בשם רבי ביבי אמר, משל למלך שהיה לו צאן הרבה, ונכנסו לתוכן זאבים ובקעום. אמר המלך לרועה, מנה את הצאן כמה חסרו. כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, לך מנה את ישראל כמה חסרו. בעשרה מקומות נמנו ישראל, אחד בירידתן למצרים, שנאמר, בשבעים נפש ירדו אבותיך וגו' (דברים י, כב). ואחד בעלייתן, שנאמר, ויסעו בני ישראל מרעמסס וגו' (שמות יב, לז). ואחד בחומש הפקודים, אחד במרגלים, ואחר בימי יהושע בחלוק הארץ. ושנים בימי שאול, שנאמר, ויפקדם בטלאים (ש"א טו ד), ויפקדם בבזק (שם יא ח). ולמה בטלאים. כד אינון עתירין זכיין, באמרא. כד אינון מסכינין מעובדיהן, בבזק. ומהו בזק, אבן נטל מן כל אחד ואחד מהם ובאבנים מנאן. ואחד בימי דוד, שנאמר, ויתן יואב את מספר מפקד העם אל המלך (ש"ב כד ט). ואחד בימי עזרא, כל הקהל כאחד ארבע רבוא (עזרא ב סד). ואחד לעתיד לבא, שנאמר, עוד תעבורנה הצאן על ידי מונה (ירמ' לג יג). והדין, כי תשא את ראש. רבי מנחמה בשם רבי ביבי בשם רבי חייא בר אבא בשם רבי אלעזר בן יעקב, כתיב, והיה מספר בני ישראל כחול הים (הושע ב א). למה נמשלו כחול. לומר לך, מה החול אתה עושה בו גומא בערב ובשחרית את מוצא אותה שכבר נתמלאת, כך כל אלפים שחסרו בימי דוד, נתמלאו בימי שלמה בנו, שנאמר, יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרוב (מ"א ד כ). רבי אליעזר בשם רבי יוסי בן זמרא אמר, כל זמן שנמנו ישראל לצורך, לא חסרו. ושלא לצורך, חסרו. ואימתי נמנו לצורך, בימי משה. ושלא לצורך, בימי דוד. ונתנו איש כופר נפשו לה', בימי משה. ולא יהיה בהם נגף, בימי דוד. זה יתנו. אמר רבי מאיר, כמין מטבע של אש הוציא הקדוש ברוך הוא מתחת כסא הכבוד והראהו למשה ואמר לו, זה יתנו, כזה יתנו. כל העובר על הפקודים, כל העובר על סכומיא: