מדרש תנחומא ויצא ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ג.    [ עריכה ]
ויצא יעקב, זשה"כ (תהלים, צח) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, א"ר מאיר עשה אדם מצוה אחת מוסרין לו מלאך אחד, עשה שתי מצות מוסרין לו שני מלאכים, עשה מצות הרבה מוסרין לו מלאכים הרבה שנאמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך וגו', ולמה כדי לשומרו מן המזיקין שנאמר יפול מצדך אלף וגו', ומה הוא יפול משלימין לו כענין שנאמר (דברי הימים א, יב) וממנשה נפלו על דוד, ורבבה מימינך אמר רבי יצחק למה מן הימין רבבה ומן השמאל אלף לפי שהשמאל אינה צריכה מלאכים הרבה מפני ששמו של הקב"ה כתוב בתפילין ונתון בשמאל שנאמר (דברים, י) וקשרתם לאות על ידך, א"ר אבהו בר חנינא לא כתיב יהא מצדך אלא יפול, שמאל שאינה פשוטה במצות כמו הימין אינה מפלת אלא אלף מזיקין, אבל ימין שהיא פשוטה במצות מפלת רבוא מזיקין, לכך כתיב כי מלאכיו יצוה לך, וילך חרנה זו אחד מארבע קפיצות שקפצה הארץ, אחת בימי אברהם (בראשית, יד) ויחלק עליהם לילה, ואחת לאליעזר שנאמר (בראשית, כד) ואבא היום אל העין, ואחת בימי דוד שנאמר (תהלים, ס) בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה וזאת ויצא יעקב מבאר שבע, וכן דוד אומר (תהלים, ס) הרעשת ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה, מלמד שהקפיץ הקדוש ברוך הוא את הארץ ליואב ולאבישי ולצבא המלחמה, וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים וגו', א"ר ברכיה בכל מה שתבע יעקב מן הקב"ה השיבו, אמר אם יהיה אלהים עמדי השיבו והנה אנכי עמך, אמר ושמרני השיבו ושמרתיך בכל אשר תלך, אמר ושבתי בשלום השיבו והשיבותיך, אמר ונתן לי לחם ולא השיבו על הפרנסה אמר הקדוש ברוך הוא אם אני מבטיחו על הלחם מהו מבקש ממני עוד, לפיכך לא הבטיחו על הלחם ורבנן אמרי אף על הפרנסה השיבו שנאמר כי לא אעזבך, ואין כי לא אעזבך אלא לחם, כמד"א (תהלים, לז) לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם: