מדרש תדשא יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הזבחים מוכיחים בין רשע לצדיק, וכן אתה מוצא בין קין והבל, שנאמר וישע ה׳ אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה. קרבנו של נח קבל ברצון, שנאמר וירח ה׳ את ריח הניחוח, אבל קרבנו של בלעם לא רצה לקבל. ועוד הקרבן מוכיח בין צדיק לרשע, כמו שנעשה בין שמואל לשאול ובין אליהו לנביאי הבעל. והקטרת מוכיח בין צדיק לרשע כמו שנעשה בין אהרן לקרח, ובין הכהנים לעוזיהו המלך.