מדרש תדשא ו
שבעה מועדות הן: שבת, חג המצות, חג העומר (חג השבועות), חג השופרות, חג יום הכפורים, חג הסוכות, וחג העצרת. שבעה כוכבים שֶׁרועִים (כוכבי לכת שמשוטטים ורועים ממקום למקום): השמש, והירח, נוגה, כוכב, שבתי, צדק, ומאדים. וז׳ כוכבים שאינם רועים, והם: ז׳ כוכבים של כימה. כימה בעת שהיא שוקעת, חורשים את הארץ לזרוע אותה, וכשהיא עולה, עת הקציר היא. ז׳ חלקים באדם: ראש, גרון, בטן, ב׳ ידים, ב׳ רגלים. ז׳ קומות הן: ילד, נער, רובה, עלם, איש, שב, זקן. שבע נִקבּות הן בראשו של אדם: שתי עינים, שתי אזנים, שתי נקבות של חוטם, והפה. ועוד שבע בקרביו של אדם: קרקבן, סגל, קנה, ושט, טחול, כבד, וכליות. ועוד שבעה ימי הנדה, שבע תולדות למים: היוצא מן העינים, ומן הפה, של פנים (האף), ואחור, מי רגלים, שכבת זרע, וזיעת כל הגוף. ועוד שבעה רוחים: של מעלה, ומטה, של פנים, ואחור, של ימין, ושל שמאל, ושל סביב סביב. ועוד כתיב ז׳ פעמים ברית באות הקשת. כ״ב מינים נבראו בעולם בששה ימים. ביום הראשון ז׳ מינים: השמים, והארץ, והמים, והחושך, והרוח, והתהומות, והאור. ביום השני א׳ - הרקיע בלבד. ביום השלישי ד': הכניס המים למקום אחד, והעלה מים מתוקים מן הארץ, והעשבים, והעצים. ביום הרביעי ג׳: השמש, והירח, והכוכבים. ביום החמישי ג׳: השרצים, והעופות, והתנינים. ביום הששי ד׳: החיה, והבהמה, והרמש, והאדם. כנגד כ״ב אותיות שבא"ב וכנגד כ״ב דורות מאדם עד שבא יעקב