מגן אברהם על אורח חיים תקמד
סעיף א[עריכה]
(א) לגוף האדם: וה"ה לתקן מרחצאות דצריך לגוף האדם דא"א שלא יצטרך אחד מהן למרחץ אבל יחיד אפשר ליה בלא מרחץ או לילך במקום אחר ומשמע ברשב"א דמרחץ אפי' מעשה אומן שרי אבל ברא"ש משמע דדוקא מעשה הדיוט שרי דאינו צורך המועד עס"ב:
(ב) בנין בה"כ: אפי' צריך ליה עתה אסור: וכתב בס' בד"ה דבזמן הזה הוי בנין בה"כ דבר האבד דחיישי' שימנעו העכו"ם מלבנותו:
סעיף ב[עריכה]
(ג) בורות כו': וה"ה דמותר לעשות חריץ מעשה הדיוט שיבואו המים לעיר שישתו בהרוחה ואף על פי שהוא טורח גדול ופרהסיא וכיון מלאכה במועד אעפ"כ שרי לפי שצרכי רבים אין נגמרים אלא בשעה שהם בטלים ומתחברים כלם ואם לא יעשו עכשיו לא יעשו לעולם (הרא"ש) משמע דאם יש מנהיג שהרשות בידו לעשות לבדו אסור לעשותו במועד:
(ד) ואפי' צריך כו': ואפי' אין לו מה ישתה אלא מפני דוחק הרבה אסור (מ"מ):
(ה) להמשיך מים: פי' שמקבלין מי גשמים מהגג ומוליכן לבור לפי שאין בזה טורח מרובה (נ"י) אבל להביא מים דרך חריץ משמע ברא"ש דאסור וכ' הרב"י כל צורך מצוה המותרת במועד מותר ליטול עליה שכר עיין סימן תקמ"ב: