מגן אברהם על אורח חיים תעב
סעיף א[עריכה]
(א) עד שתחשך: דכוס של קידוש הוא אחד מארבע כוסות וכולן צריכים להיות בלילה (ת"ה):
סעיף ב[עריכה]
(ב) בכלים נאים: כל השנה טוב למעט בכלים נאים זכר לחורבן חוץ מליל פסח ירבה בכלים נאים ומהרי"ל לא היה משתמש במשכנות של עכו"ם כ"א בפסח וכן מ"כ בשם מהר"מ דהוי גניבת העכו"ם דשואל שלא מדעת גזלן הוי ע' בחושן משפט סי' שנ"ט וקשה אטו בפסח מותר לגזול וי"ל כיון דאין משתמש בהם אלא פעם אחת בשנה לא מקפיד העכו"ם ועיין בט"ז ביורה דעה סי' ק"ך ס"ט:
(ג) ישב על הספסל: ולא על הקרקע, ובמרדכי משמע דגרסי' יסב על הספסל וגם מותר לסמוך על ירך חבירו כדאי' בגמ' אבל לא על ירך עצמו דמחזי כדואג (מהרי"ל):
סעיף ג[עריכה]
(ד) ולא על ימינו: שמא יקדים קנה לושט:
סעיף ד[עריכה]
(ה) א"צ הסיבה: אבל תוך י"ב חדש א"צ הסיב' (ב"ח) וגם אינו לובש הקיטל כמו שנוהגין דבלא"ה לבו נכנע ונ"ל דה"ה אבל תוך ל' על שאר קרובי' כשלא נהג ז' קודם הרגל:
סעיף ה[עריכה]
(ו) אפי' הוא רבו: דמסתמא הוא מוחל לו (אבודרהם) כל הפטו' ומיסב נק' הדיוט (ט"ז רש"ל) ויצא לו דין זה מהירושלמי פ"ק דשבת ובאמת כ' הב"ש דצריך להתיישב בדבר שהרי כמה פעמים מצינו שמחמירין בדבר שאנו פטורי' בו:
סעיף ז[עריכה]
(ז) שנראה כמוסיף: פירוש כיון שאסור לשתות ביניהם א"כ מתחלה לא היה דעתו לשתות וצריך לברך והוי מוסיף אבל בראשונו' כיון שמותר לשתות ביניהם א"כ היה דעתו עליו וא"צ לברך ונ"ל דהאידנא שאין דרך לשתות בין הראשונות א"כ ה"ל נמלך ואם שותה צריך לברך וה"ל כמוסין /כמוסיף/, לכן לא יחזור וישתה ויסמוך על ראבי"ה וכ"מ בטור סי' תע"ג וכ"כ הב"ח אבל בכוס שני יחזור וישתה דהא אפי' שותה יין תוך הסעודה כוס השני פוטרו אא"כ לא היתה דעתו לשתות תוך הסעודה: ונ"ל דבתחלת הסיב' יהי' דעתו לחזור ולשתות בין הראשונות ואז אם טעה ושתה בלא הסיבה יחזור וישתה בלא ברכה:
סעיף ח[עריכה]
(ח) על הסדר: פי' שיאמר ההגד' בנתיים:
סעיף ט[עריכה]
(ט) שותין ממנו: משמע דלכתחלה מותרין הרבה לצאת בכוס אחד ועסט"ו:
(י) וי"א שצריך וכו': ולכן יקח כוס קטן וישתה רובו:
(יא) שלא בהפסק גדול: דהיינו שלא ישהה מתחלה ועד סופו יותר משתיי' רביעית כמ"ש סי' תרי"ב ונ"ל דאם שהא יותר מאכילת פרס אפי' בדיעבד לא יצא וכ"מ סי' תע"ה ס"ו וצריך לחזור ולשתות אפילו בכוסות אחרונות ואם שהה כדי שתית רביעית א"כ הוי ספיקא בשני כוסות ראשונות יחזור וישתה וע"ש מ"ש ס"ז בהג"ה ולכתחלה ישתה רוב רביעית בבת אחת עיין סי' תע"ה:
סעיף י[עריכה]
(יב) מפני שמזיקו: נראה לי דרשאים למזגו היטב כל זמן שראוי לקידוש כמ"ש סי' ער"ב:
סעיף יא[עריכה]
(יג) אדום: זכר לדם עיין סי' קע"ה:
סעיף יג[עריכה]
(יד) אפי' עני כו': נ"ל דמי שאין לו אלא ד' כוסות מצומצמות אחר מזיגה יקח' בלילה הראשונה ולא יקח ב' בלילה הראשונה לקידוש ולב"ה וב' ללילה שניה חדא דהא בקיאינן בקביעא דירחי ויומא קמא עיקר ועוד דהא קידוש של י"ט דרבנן וברכת המזון י"א דאינה טעונה כוס לכן פרסומי ניסא עדיף ועוד דקידוש אפשר בפת עיין סי' רצ"ו ס"ד: ונ"ל דנר ביתו עדיף מד' כוסות משום שלום בית כמ"ש סימן רס"ג ס"ג:
(טו) ימכור מלבושו: אם לא נתנו לו הגבאים (רשב"ם):
סעיף יד[עריכה]
(טז) גם הנשים: מפני שהנשים היו עיקר באותו הנס שבזכות נשים צדקניות נגאלו משא"כ בסוכה (תו'):
סעיף טו[עריכה]
(יז) כוסו לפניו: עמ"ש ס"ט דלאו דוקא קאמר: