מאירי על הש"ס/בבא קמא/הקדמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר י"א זאת המסכתא, רצוני לומר מסכת בבא קמא', היא מסדר נזיקין, והורגלנו בלמודה אחר מסכת עדיות לסיבה אשר הזכרנו בפתיחת החיבור. והיא כוללת עשרה פרקים, וסידרם לפי שיטתנו:

  1. ארבע אבות
  2. כיצד הרגל
  3. המניח את הכד
  4. שור שנגח ארבעה וחמשה
  5. שור שנגח את הפרה
  6. הכונס צאן לדיר
  7. מרבה
  8. החובל
  9. הגוזל עצים
  10. הגוזל ומאכיל

וכבר ידעת מה שנזכר במסכת עבודה זרה, (דף ז.) והוא אומרם: "כולה נזיקין חדא מסכתא היא". ופרשנו ענין המאמר בתלתא בבי, ששלושתם מסכתא אחת חלוקה לשלושה שערים. ונקרא הראשון בבא קמא, רוצה לומר השער הראשון, כי השער יתורגם בלשון ירושלמי בבא. ונקרא השני בבא מציעא והשלישי בבא בתרא. ועניין שלושת המסכיות אומנם הוא סובב לבאר עיקרי הדינין במה שאין בו צד דיני נפשות כלל. ובאו ענייני השער הראשון לבאר הדינין בתביעות הבאות מזה לזה מצד היזק המגיע ממנו לחברו, הן מצד ממונו הן מצד עצמו. ובאו ענייני השער השני לבאר הדינין בתביעות הבאות דרך טענה מאדם לחברו, לא מצד תביעה שמחמת היזק אבל דרך טענה בענייני מציאה, ופיקדון, והקניינים, וההלוואות, ודרכי השאלה, והשכירות והקבלנות. ובאו ענייני השער השלישי בענייני התביעות הבאות בקרקעות מצד היזק המגיע לשכנים מזה לזה בענייני דירתם, או חזקת אחד במה שאינו שלו. וכן בחלוקת הקרקעות המשותפים, וחלוקת היורשים, וענייני המורישים, ודיני מכירת הקרקעות וקנינם, ודיני הנחלות ותקון שטרות.

ונשוב לדברי השער הראשון, והוא ענין זאת המסכתא, רצוני לומר מסכת בבא קמא. והוא שענייניה כמו שבארנו סובבים בדיני התביעות הבאות מצד היזק המגיע מאדם לחברו מצד ממונו, או מצד גופו. ועל זה הצד יחלקו ענייני המסכתא לארבעה חלקים:

  1. הראשון, לבאר בתביעות הבאות מצד היזק המגיע מאדם לחברו מצד ממונו. כגון ששורו, או בורו, או אשו, או איזה ממון שלו מזיק את ממון חברו או גופו.
  2. השני, לבאר בתביעות הבאות מצד היזק הבא מאדם לחברו מצד גופו דרך גנבה.
  3. השלישי, לבאר בתביעות של ממון הבאות על ידי היזק הבא מאדם לחברו דרך הכאה.
  4. הרביעי, לבאר בתביעות הבאות על ידי היזק הבא מאדם לחברו דרך גזלה.

החלק הראשון יתבאר בששה פרקים הקודמים. רצוני לומר: "ארבע אבות", ו"כיצד הרגל", ו"המניח את הכד", ו"שור שנגח ארבעה וחמשה", ו"שור שנגח את הפרה", ו"הכונס צאן לדיר".
החלק השני יתבאר בפרק שביעי, והוא פרק "מרבה".
החלק השלישי יתבאר בפרק שמיני, והוא פרק "החובל".
החלק הרביעי יתבאר בתשיעי ובעשירי.

זהו יסוד המסכתא דרך כלל, אלא שבאו בה הרבה עניינים על ידי גלגול כמו שיתבאר.

והפרק הראשון, ממנה יסוד הכוונה להתחיל בו בביאור ענייני החלק הראשון. ורובו ייסוב על ארבעה עניינים.
הראשון - לבאר בו על איזה ממון הוא חייב ועל איזה אינו חייב, ר"ל עד שנאמר שאותו שהוא חייב בנזקיו שמירתו מוטלת עליו, ואת שאינו חייב על נזקיו אין שמירה מוטלת עליו בהם, ומאיזה חלק שבנכסיו הוא חייב לשלם.
השני - לבאר בו על איזה ממון הניזק הוא חייב, ועל איזה מהם הוא פטור. ומקומות שהנזק נעשה בהם איזה מהם המקום גורם לחיוב ואיזה גורם לפטור.
השלישי - לבאר בענייני התשלומין על איזה צד נעשים, ולאיזה דבר אנו צריכים קודם שנחייבהו.
הרביעי - לבאר איזה משלם נזק שלם ואיזה יפטר בחצי נזק.

זהו שורש הפרק דרך כלל, ויתגלגלו בו קצת עניינים כעניין סוגיית התלמוד כמו שקדם.