מ"ג שמות טז כט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רְאוּ כִּי יְהוָה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רְא֗וּ כִּֽי־יְהֹוָה֮ נָתַ֣ן לָכֶ֣ם הַשַּׁבָּת֒ עַל־כֵּ֠ן ה֣וּא נֹתֵ֥ן לָכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשִּׁשִּׁ֖י לֶ֣חֶם יוֹמָ֑יִם שְׁב֣וּ ׀ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗יו אַל־יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִמְּקֹמ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִֽי׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | חֲזוֹ אֲרֵי יְיָ יְהַב לְכוֹן שַׁבְּתָא עַל כֵּן הוּא יָהֵיב לְכוֹן בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה לְחֵים תְּרֵין יוֹמִין תִּיבוּ אֱנָשׁ תְּחוֹתוֹהִי לָא יִפּוֹק אֱנָשׁ מֵאַתְרֵיהּ בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה׃ |
| ירושלמי (יונתן): | חָמוּן אֲרוּם יְיָ יְהַב לְכוֹן יַת שַׁבְּתָא בְּגִין כֵּן הוּא יָהִיב לְכוֹן בְּיוֹם שְׁתִיתָאָה לְחֵם לִתְּרֵין יוֹמִין שְׁרוֹן גְּבַר בְּאַתְרֵיהּ וְלָא תְטַלְטְלוּן מִדַּעַם מִרְשׁוּתָא לִרְשׁוּתָא בַּר מֵאַרְבָּעָה גַרְמִידֵי וְלָא יִפּוֹק אֵינַשׁ מֵאַתְרֵיהּ לְטַיְילָא לְבַר מִתְּרֵין אַלְפִין גַּרְמִידֵי בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה: |
רש"י
"שבו איש תחתיו" - מכאן סמכו חכמים ד' אמות ליוצא חוץ לתחום ג' לגופו וא' לפישוט ידים ורגלים
"אל יצא וגו'" - אלו אלפים אמה של תחום שבת ולא במפורש שאין תחומין אלא מדברי סופרים ועיקרו של מקרא על לוקטי המן נא'
מפרשי רש"י
[כח] מכאן סמכו לד' אמות ליוצא חוץ לתחום. כדאמרינן בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מח.) "שבו איש תחתיו", 'וכמה תחתיו - גופו שלשה אמות, ואמה לפשוט ידיו ורגליו'. ועל כרחך ביוצא חוץ לתחום איירי, דהא תוך התחום בודאי מותר כדכתיב "אל יצא איש ממקמו", שלא יצא חוץ מתחומו, ואם כן הא דכתיב "שבו איש תחתיו" מי שאין לו תחום כלל, שיצא חוץ לתחום (עירובין דף מח.):
[כט] אלו אלפים כו'. פירוש כי אלפים [אמה] הם תחומו של אדם, והוא נחשב מקומו. ובגמרא (עירובין דף נא.) יליף מגזירה שוה מערי מקלט, דכתיב (במדבר ל"ה, ה') "ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה", כלומר כמו ששם צוה לתת לעיר אלפים שהוא תחום העיר, כן יש לאדם לתחומו אלפים אמה - שנקרא מקומו. והנה פירוש הכתוב "שבו איש תחתיו" למי שאין לו מקום, ו"אל יצא איש ממקומו" אם יש לו מקום שקנה שביתה - אל יצא ממקומו, וזהו אלפים [אמה]. ושמעתי רמז במלת "אל יצא", אם תכפול היו"ד על צד"י וצד"י על יו"ד, וצד"י על אל"ף ואל"ף על צד"י, ואל"ף אות אחרון על יו"ד אות ראשון ויו"ד על אל"ף, הוא אלפים, ש"אל יצא" אלפים - רק תוך אלפים:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו – מִכָּאן סָמְכוּ חֲכָמִים אַרְבַּע אַמּוֹת לַיּוֹצֵא חוּץ לַתְּחוּם [שָׁלוֹשׁ לְגוּפוֹ, וְאַחַת לְפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם] (עירובין מ"ח ע"א).
אַל יֵצֵא וְגוֹמֵר – אֵלּוּ אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁל תְּחוּם שַׁבָּת (עירובין נ"א ע"א). וְלֹא בִּמְפֹרָשׁ, שֶׁאֵין תְּחוּמִין אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים (ראו סוטה ל' ע"ב); וְעִקָּרוֹ שֶׁל מִקְרָא עַל לוֹקְטֵי הָמָן נֶאֱמַר.
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •