מ"ג שמות ח כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג שמות · ח · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לֹ֤א נָכוֹן֙ לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן כִּ֚י תּוֹעֲבַ֣ת מִצְרַ֔יִם נִזְבַּ֖ח לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הֵ֣ן נִזְבַּ֞ח אֶת־תּוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְעֵינֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יִסְקְלֻֽנוּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַר מֹשֶׁה לָא תָקֵין לְמֶעֱבַד כֵּן אֲרֵי בְעִירָא דְּמִצְרָאֵי דָּחֲלִין לֵיהּ מִנֵּיהּ אֲנַחְנָא נָסְבִין לְדַבָּחָא קֳדָם יְיָ אֱלָהַנָא הָא נְדַבַּח יָת בְּעִירָא דְּמִצְרָאֵי דָּחֲלִין לֵיהּ וְאִנּוּן יְהוֹן חָזַן הֲלָא יֵימְרוּן לְמִרְגְּמַנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר משֶׁה לָא תַקִין לְמֶעֱבַד כֵּן אֲרוּם אִמְרַיָא דְהִינוּן טַעֲוַותְהוֹן דְמִצְרָאֵי מִנְהוֹן נִיסַב וְנִקְרְבָא קֳדָם יְיָ אֱלָהֵן הָא אִין מְקַרְבִין אֲנָן יַת טַעֲוַותְהוֹן דְמִצְרָאֵי קֳדָמֵיהוֹן הוּא מִן דִינָא הוּא לְאַטָלָא יָתָן בְּאַבְנִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תועבת מצרים" - יראת מצרים כמו (מלכים ב כג) ולמלכום תועבת בני עמון ואצל ישראל קורא אותה תועבה ועוד י"ל בלשון אחר תועבת מצרים דבר שנאוי הוא למצרים זביחה שאנו זובחים שהרי יראתם אנו זובחים "ולא יסקלנו" - בתמיה

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם – יִרְאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ "וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי עַמּוֹן" (מל"ב כג,יג); וְאֵצֶל יִשְׂרָאֵל קוֹרֵא אוֹתָהּ תּוֹעֵבָה. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר בְּלָשׁוֹן אַחֵר: תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, דָּבָר שָׂנאוּי הוּא לַמִּצְרִים זְבִיחָה שֶׁאָנוּ זוֹבְחִים, שֶׁהֲרֵי יִרְאָתָם אָנוּ זוֹבְחִים.
וְלֹא יִסְקְלֻנוּ – בִּתְמִיָּה.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי תועבת מצרים: צאן דבר מאוס היה בעיני מצרים:

ולא יסקלונו: בתמיה, דרך ביזיון הוא, כדכתיב בשמעי, ושמעי הלך בצלע ההר לעומתו הלות ויקלל ויסקל באבנים לעומתו ועפר בעפר:


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויאמר -

א"ר ישועה: כי פירוש תועבת מצרים משה כתב כן לגנות ע"ז. כי לא אמר לפרעה רק אלהי מצרים והוא אמר, כי היה אלהיהם על צורת טלה. כי היו חושבים על מזל טלה שהוא מושל בארצם. ובעבור זה לא היו אוכלים בשר. ואילו היה כן, למה לא יאכלו בשר שור או בשר גדיים?! ולפי דעתי: כי אנשי מצרים בימי משה היו על דעת אנשי לנדיא"ה שהם יותר מחצי העולם, וכלם הם בני חם ואינם אוכלים בשר עד היום. גם דם וחלב ודג ובצים. והכלל: כל דבר שיצא מן החי. והם מתעבים מי שיאכל אותם. ומלאכה נמאסה בעיניהם לרעות הצאן. וכן כתוב: כי תועבת מצרים כל רועה צאן. ועד היום לא יניחו אדם שיאכל בשר בארצם. ואם אחד מהם יבא בארץ נכריה יברח מכל מקום שיאכלו בו בשר, ולא יאכל כל דבר שיגע בו אוכל בשר וכליו טמאים בעיניהם. וכן כתוב: כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם. והנה יוסף כאשר היה בבית פוטיפר המשילו על הכל לבד על הלחם אשר הוא אוכל. כי לא יגע בו, בעבור שהוא עברי. ואין טעם לשאול א"כ למה היה להם מקנה, כי כן יש לאנשי לנדיא"ה. כי הסוסים והחמורים והגמלים למשא ולרכוב והבקר לחרוש. והצאן לצמר. ועוד אדבר על זה בפסח מצרים.

אמר יפת: כי תחסר ה"א ממלת ולא יסקלונו. כי הטעם. והלא יסקלונו.

ולפי דעתי: כי מלת הן נזבח כה"א התמה, והנה הוא כך הנזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו?! כמוהו: הן הייתה כזאת.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויאמר משה לא נכון לעשות כן". משני טעמים: א] מצד היושר והכבוד כי תועבת מצרים נזבח לה' אלהינו, שהצאן שנזבח לה' הם תועבת מצרים, ר"ל שהם עבודה זרה

שלהם שהם עובדים למזל טלה והצאן קדושים בעיניהם ואין ראוי לבזות אמונתם מע"ז שלהם בפניהם, ב] ולא נוכל לעשות מפני הסכנה שיש בדבר, כי הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו, ולכן דרך שלשת ימים נלך:

<< · מ"ג שמות · ח · כב · >>