מ"ג שופטים א יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג שופטים · א · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וילך משם אל יושבי דביר ושם דביר לפנים קרית ספר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל יוֹשְׁבֵי דְּבִיר וְשֵׁם דְּבִיר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֔ם אֶל־יוֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑יר וְשֵׁם־דְּבִ֥יר לְפָנִ֖ים קִרְיַת־סֵֽפֶר׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַאֲזַלוּ מִתַּמָן לְוַת יַתְבֵי דְבִיר וְשׁוּם דְבִיר מִלְקַדְמִין קִרְיַת אַרְכֵי:

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ושם דביר הנזכר בזה הוא מקים אחר זולת מה שנזכר בספר יהושע, ואמר: "וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה" (יהושע י לח).

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וילך משם:   

גם ספור זה והספור מעכסה נזכר ביהושע (שם) ורצה לומר שהלך כבר בחיי יהושע ואז היה הספור הזה, וחז"ל התעוררו (כפי הנראה) על שבא ספור זה שני פעמים ועל שפה ספר שבני קיני עלו מעיר התמרים שאין לו ענין כלל.

ודרשוהו בתמורה (דף יז): ששלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה ועתניאל בן קנז החזירם מפלפולו, ושמה שאמר ארץ הנגב נתתני רצה לומר אדם מנוגב מכל טוב שאין בו אלא תורה, ושבני הקיני עזבו דושנה של יריחו שנתן להם יהושע והלכו אצל עתניאל בן קנז ללמוד תורה. חכמו השכילו לדעת, כי על השנות הדבר פעמים, כי כיון בפעם הזאת אל ענינים משליים משובצים בזהב המליצה, כי מצאנו שדביר נקראת קרית סנה (יהושע טו מג) ומזה הוציאו כי עיר הזאת נתיחדה אז לקרית ספר, רצה לומר ששם התאספו תלמידים להגות ולשנות בספר התורה והיה שם ישיבה גדולה, ונקראת ג"כ קרית סנה ע"ש רצון שוכני סנה, וע"ש שמשה קבל תורה מסיני, ושעתניאל היה ראש הישיבה, והוא הכה את קרית ספר, שההכאה תאמר בדברי חכמים על הנצוח בפלפול, כמו שאמר מלחמתה של תורה, ואמר כי תשב ללחום את מושל, חציך שנונים, וכדומה שדרשוהו על מלחמת התורה, וההכאה היא מי שנוצח המלחמה ומסיק הלכה, כמו שאמר ברכות (דף יח) על והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג דתני ספרא דבי רב ביומא דסתוא, ועתניאל הוא נצח, אם מלחמת הכנעני בקרית ספר כפשוטה וזה נזכר בס' יהושע, אם הנצוח השני התוריי וזה נזכר פה, ויען ראתה עכסה כי נפל בחלקה ארץ הנגב משני ענינים, א) שהיתה הארץ נגובה צמאה למים וזה נזכר בס' יהושע, ב) שבעלה פנה לארץ הנגב, הרוצה להחכים ידרים, וזה כל ישעו וכל חפץ כי לא יצמיח מחיה לביתו, ועל זה אמר נתתני תחת נתת לי, שאני נעשיתי ארץ הנגב ע"י בעלי ולכן בקשה ברכה ושדה לפרנסה, ונתן לה גלות עליות וגלות תחתיות. א) להשקות את ארצה הנגובה, ב) רמז לה ג"כ כי כבר יש לך איש המושך מים חיים ממקור הברכה העליונה והתחתונה מחכמה האלהית והאנושית.

כמו שאמר חז"ל במדרש: מי שרזי עליונים ותחתונים נגלו לו יבקש ממני דבר. ועל פי זה ספר לפי המשל והמליצה שבה דבר פה, שכאשר נתיישב והרביץ תורה הרבה, כאשר שאל בדה"א (ד' י', ב' נה) לפי דרוש חז"ל ובני קיני עלו אליו אל מדבר יהודה הקרובה שמה. והוא ישב את העם הזה בישיבה של חכמה.

<< · מ"ג שופטים · א · יא · >>