מ"ג משלי יא ב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בָּֽא־זָ֭דוֹן וַיָּבֹ֣א קָל֑וֹן
וְֽאֶת־צְנוּעִ֥ים חׇכְמָֽה׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בא זדון" - כאשר בא איש זדון, בא עמו קלון, כי יבזה את הבריות; ועם צנועים בא חכמה.
מצודת ציון
"קלון" - בזיון.
"צנועים" - המסתתרים עצמם מרוב ענותנותם.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"זדון". החולק על ה' ודרכי התורה במזיד ופרסום, כמ"ש והאיש אשר יעשה בזדון את ה' הוא מגדף, ואם נלוה עמו הגאוה היתירה הוא מתלוצץ על החכמה והחכמים, כמ"ש זד יהיר לץ שמו, וכן בא על הזד על רעהו שהוא המציא תחבולות להרע לו, וחז"ל בסנהדרין (דף ס"ט) שתפוהו עם שם נזיד מענין בישול הרעיונים שזה רק באיש לא בקטן: