מ"ג ישעיהו מג כב
<< · מ"ג ישעיהו · מג · כב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא אתי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹא־אֹתִ֥י קָרָ֖אתָ יַעֲקֹ֑ב כִּֽי־יָגַ֥עְתָּ בִּ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃
תרגום יונתן
אֱמִיר עַל יְדֵי נְבִיַיָא וְלָא בְפּוּלְחָנִי עַרְעִיתוּן דְּבֵית יַעֲקֹב אֲרֵי לָאֵיתוּן בְּאוּלְפַן אוֹרַיְתִי יִשְׂרָאֵל:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ולא אותי" - אבל אתה יעקב לא קראת אותי כי פנית אחרי העכו"ם
"כי יגעת" - כי נעשית יגע ועיף בעבודתי ובטלת את העבודהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ולא אתי קראת". פעל קרא הבא על התפלה נקשר תמיד ביחוס שאליו, לבד פה ובירמיהו (כט יב) בא ביחוס הפעול. מצייר כאלו ה' התרחק מן העם ע"י חטאתיהם. והם הגם שקוראים אליו, אינם קוראים אותו, ר"ל הגם שמתפללים אליו, אין קוראים אותו שיבא אליהם, ע"י שיסירו את הקיר המבדיל בינו ובינם שהם העונות, כמ"ש בהבדל בין קרא את ובין קרא אל למעלה (וי"ו ג'), וכבר בארתי בפי' התורה בכ"מ כי בכ"מ שמקדים מלת היחוס אל הפעולה, מורה איזה גדר הפוך וסתירה, לכן אמר לא אותי קראת ורק אלי קראת, וחיבור הוי"ו ולא, מציין לאמר, לעתיד אז תספר תהלתי, אולם עתה למה לא אותי קראת? ואני רחוק ממך, ומוכן לבא להושיע גם עתה, וההבדל בין יעקב וישראל בארתי למעלה (ט' ז') ובכ"מ:<< · מ"ג ישעיהו · מג · כב · >>