מ"ג ירמיהו ג יב
<< · מ"ג ירמיהו · ג · יב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלך וקראת את הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם יהוה לוא אפיל פני בכם כי חסיד אני נאם יהוה לא אטור לעולם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָלֹךְ וְקָרָאתָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה וְאָמַרְתָּ שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהוָה לוֹא אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם יְהוָה לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָלֹ֡ךְ וְֽקָרָ֩אתָ֩ אֶת־הַדְּבָרִ֨ים הָאֵ֜לֶּה צָפ֗וֹנָה וְ֠אָמַרְתָּ֠ שׁ֣וּבָה מְשֻׁבָ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לוֹא־אַפִּ֥יל פָּנַ֖י בָּכֶ֑ם כִּֽי־חָסִ֤יד אֲנִי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לֹ֥א אֶטּ֖וֹר לְעוֹלָֽם׃
תרגום יונתן
רש"י
"צפונה" - אל המקומות שגלו שם לאשור
"פני" - רוגזי כן ת"ימצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לא אטור" - לא אשמור האיבה לעולם כי מיד כשתשובו תלך לה האיבה
"לא אפיל" - לא אשכין חמתי בכם
"כי חסיד אני" - ר"ל לא כמלך בשר ודם שאינו מוחל למורדים אף אם יעשו תשובה
"צפונה" - אל מול צפון לאשור מקום שגלה ישראל
מצודת ציון
"הלוך" - הוא ענין לשון זרוז
"אפיל" - ענין חניה והשכנה כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כה)
"פני" - ענין חמה וכעס כמו פני ה' חלקם (איכה ד)ע"ש שהכעס יוכר בפני אדם
"אטור" - ענין שמירהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"לוא אפיל פני". יש פנים של רצון, שהוא ההשגחה לטובה, והפוכה היא הסתרת פנים, ויש פנים של זעם, שהוא השגחה להעניש, שעז"א ונתתי פני באיש ההוא, ואמר בספרא פונה אני מכל עסקי ועוסק בו, ועז"א לא אפיל פני להשגיח לרעה, ואף לא אטור בלב שהיא הסתרת פנים כי ישוב להשגיח עליהם לטוב:<< · מ"ג ירמיהו · ג · יב · >>