מ"ג ירמיהו ב כד
<< · מ"ג ירמיהו · ב · כד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פרה למד מדבר באות נפשו [נפשה] שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פֶּרֶה לִמֻּד מִדְבָּר בְּאַוַּת נפשו [נַפְשָׁהּ] שָׁאֲפָה רוּחַ תַּאֲנָתָהּ מִי יְשִׁיבֶנָּה כָּל מְבַקְשֶׁיהָ לֹא יִיעָפוּ בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פֶּ֣רֶה ׀ לִמֻּ֣ד מִדְבָּ֗ר בְּאַוַּ֤ת נפשו נַפְשָׁהּ֙ שָׁאֲפָ֣ה ר֔וּחַ תַּאֲנָתָ֖הּ מִ֣י יְשִׁיבֶ֑נָּה כׇּל־מְבַקְשֶׁ֙יהָ֙ לֹ֣א יִיעָ֔פוּ בְּחׇדְשָׁ֖הּ יִמְצָאֽוּנְהָ׃
תרגום יונתן
רש"י
"למוד מדבר" - הלמוד להיות במדברות כן אוהבת לנוע
"שאפה רוח" - פותחת את פיה ושואפת רוח ולעולם הוא חוזר למקומו
"תאנתה מי ישיבנה" - אותה מדת תנינים שיש בה כי גם התנין שואף רוח כמה שנאמר שאפה רוח כתנים (ירמיהו יד) מי ישיבנה מאותה מדה כן אתם מי יוכל להשיבכם מדרככם הרעה
"כל מבקשיה לא ייעפו" - כי על חנם ייעפו שלא יוכלו להשיגה ומה סופה בחדשה ימצאונה חדש אחד יש בשנה שהיא ישנה כל החדש ואז היא נלכדת אף אתם חדש אחד (הוא אב) הוכן לכם כבר מימות המרגלים שקבעו אבותיכם בכיית חנם בו תלכדו
"תאנתה" - שו"ץ (דגרונמינ"ט בלע"ז) וכן ת"י כירודא ד"א ל' יללה כמו תאניה ואניה (איכה ב) ל"א (שאקונטריא"ה בלע"ז) כמו תאנת שילה (יהושע טז)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"תאנתה מי ישיבנה" - ר"ל בכל פעם תרוץ ותחזור במרוצה למקומה כאלו היה לה צער ואבלות ודאגה מי ישיבנה למקומה ולזה תרוץ מהרה והוא ענין מליצה
"כל מבקשיה" - כל המבקשים אותה לתפשה ביד אינם צריכים להתייגעות לרדוף אחריה כי בחדשה שנתמלאה הריונה ימצאו אותה בקלות כי אז היא כבדה ואינה יכולה לרוץ וכן ישראל המה כפרא הזה כי ע"י מעשיהם אשר לא טובים בא עליהם האויב והמה משוטטים למצוא עזר ממלכי העכו"ם למען יוכלו עמוד בארצם אם כן כל הטרוד הזה בא באות נפשם וכן סופם יהיה כסוף הפרא כי האויב הבא עליהם לכבשם לא יהיה לו יגיעה רבה כי בקל יכבשם בחדש המוכן לפורעניות והוא אב שהוקבע בכיה לדורות בזמן המרגלים כמ"ש רז"ל
"פרה" - הרי את כפרא הזה הלמוד והרגיל במדבר אשר באות נפשה שאפה רוח ר"ל אין מי מכריחה לרוץ ולרדוף אבל היא בחפצה תרוץ ותרדוף בכל עת ומשכת את האויר אל בית הבליעה כדרך הרצים מהרה
מצודת ציון
"פרה" - כמו פרא באל"ף והוא חמור הבר
"למוד" - ענין הרגל וכן כעגל לא לומד (לקמן לא)
"באות" - מלשון תאוה וחשק
"שאפה" - ענין משיכה אל בית הבליעה וכן שאפו רוח כתנים (לקמן יד)
"רוח" - כן נקרא האויר
"תאנתה" - ענין צער ואבלות כמו תאניה ואניה (איכה ב)
"ייעפו" - ענין יגיעהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"למוד מדבר", היל"ל למודה, וי"ל שלמוד אינו שם תואר רק שם המופשט של הלימוד, הפרא יש בו הלימוד של המדבר, ובא לימוד על ההרגל, עגלה מלומדה, למדו לשונם דבר שקר:
"שאפה רוח", בליעת הרוח, כמו שאפו רוח כתנים:
"תאנתה", יש הבדל בין אנה ובין קרה, קרה הוא מה שהדבר עצמו נזדמן אליו, ואנה יזמין אליו סבת הדבר, כי הקרה ה' אלהיך לפני המציא הדבר עצמו, אבל והאלהים אנה לידו, ר"ל שהמציא לידו סבת הדבר, ובכ"ז גם האנה היא מקרה מצד שהסבה היא מקריית בלתי משתלשלת מן הרגיל והמחויב ע"פ טבע הענינים. ומזה כי מתאנה הוא לי (מ"ב ה'), ר"ל מבקש סבה ואמתלא להרע לי, ופה ר"ל תאנתה הסבה שגרמה לה השאיפת רוח והפראיית מי יוכל להשיבה ולשנותה שיהיה לה טבע אחר, "בחדשה", ר"ל בחדש הראשון, כמו כבש בן שנתו, ביומו תתן שכרו, ר"ל ביום הראשון:<< · מ"ג ירמיהו · ב · כד · >>