מ"ג יונה א ז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על יונה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת וְנֵדְעָה בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ וַיַּפִּלוּ גּוֹרָלוֹת וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל יוֹנָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ לְכוּ֙ וְנַפִּ֣ילָה גֽוֹרָל֔וֹת וְנֵ֣דְעָ֔ה בְּשֶׁלְּמִ֛י הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את לָ֑נוּ וַיַּפִּ֙לוּ֙ גּֽוֹרָל֔וֹת וַיִּפֹּ֥ל הַגּוֹרָ֖ל עַל־יוֹנָֽה׃
תרגום יונתן
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
- ויאמרו... לכו ונפילה גורלות – יש לתמוה בזה העניין, איך חשבו כי בעבור אנשי האניה הזאת היה סער גדול בים? וכי לא היו אניות אחרות בים? וכי כל האניות שיש להם סער בים, מפילים אנשיה גורלות בשל מי הרעה?
- ומצאתי בפרקי רבי אליעזר: בא עליהם סער גדול בים, ומימינם ומשמאלם כל האניות עוברות ושבות בשלום בשתיקות הים; והאניה שירד בה יונה – בצרה גדולה, שחישבה להישבר. אמרו: בשל מי הרעה הזאת לנו? נדעה באשר למי הרעה הזאת לנו, בעבור מי הוא:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
ויאמרו – אנשי הספינה.
גורלות – אמרו להפיל גורלות הרבה, כי לא רצו לסמוך על גורל אחד, כי פן במקרה נפל על זה; אבל כשייפול פעמים מרובות על אחד, יהיה נראה שאין זה מקרה.
בשלמי – בעבור מי בא עלינו רעת הסכנה הזאת?
הגורל – רוצה לומר, כל גורל וגורל.
מצודת ציון
לכו – עניין זירוז.
בשלמי – בעבור מי.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
מה היה העצה בהטלת הגורלות, הלא הגורל בהכרח יפול עד אחד מהם, ואיך יבורר בזה שהוא החוטא, והלא יוכל להיות שהסער בא בשביל כולם ובכל זאת הגורל לא יפול רק על האחד לבד, ולמה אמר ונפילה גורלות בלשון רבים, ובכל מקום יאמר הפיל גורל בלשון יחיד, כי הגורל יחיד הוא במשפטו?:
"ויאמרו איש אל רעהו", אח"כ הסכימו להפיל גורלות שעי"ז ידעו "בשלמי הרעה הזאת", ופי' שיפילו גורלות רבות זה אח"ז שאם החטא תלוי בכולם יפול הגורל בכל פעם על איש אחר ואז ידעו כי כולם חייבים, ואם יפול בכל פעם על איש אחד אז ידעו כי הוא החייב, והנה יצוייר שהגם שיפול הגורל על איש אחד אינו החייב שעל ידו בא הסער, רק שהוא האיש היודע מי החייב ומה הוא הסבה להרעה, וגם זה נכלל במ"ש ונדעה בשלמי הרעה הזאת, כי האיש ההוא שעליו נפל הגורל או שהרעה בשבילו או שהוא יודע ויודיע בשלמי הרעה, וספר כי "הפילו גורלות" רבות ובכל פעם "נפל הגורל על יונה" לא על זולתו: