מ"ג ויקרא יז טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם לֹא יְכַבֵּס וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחָץ וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם֙ לֹ֣א יְכַבֵּ֔ס וּבְשָׂר֖וֹ לֹ֣א יִרְחָ֑ץ וְנָשָׂ֖א עֲוֺנֽוֹ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאִם לָא יְצַבַּע וּבִשְׂרֵיהּ לָא יַסְחֵי וִיקַבֵּיל חוֹבֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין אַרְשַׁע וְלָא יְצַבַּע וּבִשְרֵיהּ לָא יַסְחֵי וִיקַבֵּל חוֹבֵיהּ:
ירושלמי (קטעים):
וְאִין לָא חִיוַר וּבִשְרֵיהּ לָא יִשְׁזָג יְקַבֵּל חוֹבֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונשא עונו" - אם יאכל קדש או יכנס למקדש חייב על טומאה זו ככל שאר טומאות

"ובשרו לא ירחץ ונשא עונו" - על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כבוס בגדים במלקות 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ – אִם יֹאכַל קֹדֶשׁ אוֹ יִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ, חַיָּב עַל טֻמְאָה זוֹ, כְּכָל שְׁאָר טֻמְאוֹת.
וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחָץ וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ – עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת, וְעַל כִּבּוּס בְּגָדִים בְּמַלְקוֹת.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ונשא עונו: אם יאכל קודש או נכנס למקדש:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ונשא עונו" כפי שיחטא בטומאתו אם שיאכל קדש או יגע בלבד או יטמא טהרות של חולין:

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואם לא יכבס...ונשא עונו"-- יכול על כיבוס בגדים יהיה ענוש כרת? תלמוד לומר "ובשרו לא ירחץ ונשא עונו". הא כיצד? על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כיבוס בגדים בארבעים.

[יד] מנין שאינו מדבר אלא בטומאת מקדש וקדשיו? הזהיר וענש על ידי טומאה, וחייב קרבן על ידי טומאה. מה קרבן שחייב להלן-- על ידי טומאה בטומאת מקדש וקדשיו, אף עונש ואזהרה אמורים כאן-- על ידי טומאה בטומאה מקדש וקדשיו.  [טו] אחרים אומרים "ונשא עונו" "ונשא עונו" לגזירה שוה. מה נשיאת עון אמור להלן בכרת אף כאן בכרת.