מ"ג ויקרא ב ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שָׁמֶן מִנְחָה הִוא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פָּת֤וֹת אֹתָהּ֙ פִּתִּ֔ים וְיָצַקְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ שָׁ֑מֶן מִנְחָ֖ה הִֽוא׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | בַּצַּע יָתַהּ בִּצּוּעִין וּתְרִיק עֲלַהּ מִשְׁחָא מִנְחָתָא הִיא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | רַסִיק יָתָהּ רִיסוּקִין וְתָרִיק עֲלָהּ מִשְׁחָא מִנְחָתָא הִיא: |
| ירושלמי (קטעים): | וּתְרַסֵּיק יָתֵהּ רִיסוּקִין וּתְרֵיק עֲלָהּ מִשְׁחָא: |
רש"י
"ויצקת עליה שמן מנחה הוא" - לרבות כל המנחות ליציקה יכול אף מנחת מאפה תנור כן ת"ל עליה אוציא את החלות ולא אוציא את הרקיקין ת"ל היא (שם)
מפרשי רש"י
[כא] אוציא החלות וכו'. ולעיל גבי פתיתה דכתיב מעוטא "פתות אותה" דרשו בפרק אלו מנחות (מנחות דף עה.) מן "אותה" [למעט] שתי הלחם ולחם הפנים, והכא ממעטינן חלות ורקיקין, דיותר מסתבר לרבות כל המנחות שהם לאישים, ולפיכך מרבינן כל המנחות, וממעטינן שתי הלחם ולחם הפנים שאינם לאישים ממעוטא ד"אותה", וכיון דמיעט אותם מפתיתה - אין צריך למעט עוד מיציקה. והא דלא ממעט הכא מנחת כהנים מיציקה, דמתרץ שם (מנחות דף עה:) איזה דבר צריך שני מיעוטים - הוי אומר מנחת מאפה תנור. ולכך אין לומר (דרבוי) [דמיעוט] אחד (לרבות) [למעט] חלות (ורבוי) [ומיעוט] אחד (לרבות) [למעט] מנחת כהנים, דזה אין סברא, דיותר מסתבר לאוקמי קרא בחד ענינא מבשני ענינים:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שָׁמֶן מִנְחָה הִוא – לְרַבּוֹת כָּל הַמְּנָחוֹת לִיצִיקָה (שם,ו). יָכוֹל אַף מִנְחָה מַאֲפֵה תַנּוּר כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר "עָלֶיהָ", אוֹצִיא אֶת הַחַלּוֹת וְלֹא אוֹצִיא אֶת הָרְקִיקִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "הִוא".
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ג] "פתות"-- יכול שתים? תלמוד לומר "פתים". אי "פתים" יכול יעשנה כפירורים? תלמוד לומר "אֹתה"-- אותה לפתים ואין פתיה לפתים.
- [ד] מכאן אמרו מנחת ישראל כופל אחד לשנים ושנים לארבעה ומבדיל; מנחת כהנים כופל אחד לשנים ושנים לארבעה ואינו מבדיל; מנחת כהן משיח לא היה מכפלה. רבי שמעון אומר מנחת כהנים ומנחת כהן משיח אין בהם פתיתים (ס"א פתיתה) מפני שאין בהם קמיצה [ וכל שאין בה קמיצה אין בה פתיתה ]. וכל פתיתים בכזיתים.
[ה] "פתות אותה פתים..מנחה"-- לרבות את כל מנחה (ס"א המנחות) לפתיתה. יכול אף שתי לחם ולחם הפנים? תלמוד לומר "אֹתה".
- מה ראית לרבות כל המנחות ולהוציא שתי לחם ולחם הפנים?
- אחר שריבה הכתוב מיעט! מה אלו מיוחדות שיש מהן לאשים, אף כל שיש מהן לאשים-- יצאו מהם שתי לחם ולחם הפנים שאין מהם לאשים.
[ו] "ויצקת עליה שמן..מנחה.."-- לרבות את כל המנחות ליציקה. יכול אף מנחת מאפה? תלמוד לומר "עליה". אוציא את החלות ולא אוציא את הרקיקין? תלמוד לומר "..הִוא".